היא הגיעה למחקר כי סבלה מפיברומיאלגיה

בכל מפגש היא כתבה ושיתפה בדרך ובתהליך שעברה

כך ניתן להתבונן בשינוי שחל בתודעה בעקבות היצירה והמגע עם הפרחים:

מפגש ראשון: מנתק ממחשבות אחרות כולל כאב ,*שמחה שלא ויתרתי לעצמי

מפגש שני: התלבטתי אם להגיע היום הייתי מותשת ובלי מצב רוח, הגעתי וכשהתחלתי לעבוד עם הפרחים, היה נתק מהכל, תחושת מרגוע, נהניתי מאוד

מפגש שלישי: שבוע מתיש, מחשבות של מה יהיה איתי מבחינה בריאותית, סימפטומים חדשים שצצים ומדאיגים, סיכום: כיף כמו תמיד, הצבעים היפים, היה לי קשה לנעוץ את הפרחים, אבל אהבתי מאוד את התוצאה יותר מפעמים קודמות *אור בעיניים

 

מפגש חמישי: אני בחופש, שבוע רגוע למעט היום התעוררתי עם כאבים בכל הגוף, סיכום: היום היה לי קושי בסידור

מפגש שישי: שבוע עמוס וכואב, בחרתי צבעים ופרחים שאני אוהבת ובכל אחד מהם היה פגם, חשבתי שכל אחת מאתנו בקבוצה יפות חכמות, אינטליגנטיות, הפיברו כמו פרח יפה ונבול , החוכמה להסתכל על הכוס המלאה מסמל הצבע והיופי בפרח

מפגש שביעי: שבוע  רגוע יחסית, היו יותר אירועים חגיגיים עבדתי פחות מהרגיל הרגשתי טוב יותר, היום היה לי בוקר עמוס, כשהגעתי והתעסקתי עם הפרחים היה מעט נתק מהטרדות היום. אני גם פרפקציוניסטית, אף פעם לא מרוצה, החלטתי שאני חייבת להיות מרוצה השבוע

מפגש שמיני: שבוע קשה , חולי במשפחה שהעסיק והדאיג אותי ויום קשה בעבודה ואני מצוברחת כנראה אני לצערי דפוקה,

מפגש תשיעי: רגיל , ללא מאורעות מיוחדים סיכום: היה ממש כיף, העיסוק בפרחים ניתק אותי מהכל וגרם לי למרגוע *בשבוע שעבר הייתי בדיכאון ולא נהניתי ולא התחברתי, היום החלטתי שזה לא יקרה, תמיד מסתכלת על אחרים ויוצא להם כל כך יפה, ואצלי לא מוצלח, אבל היום אני מרוצה ממה שיצא לי, התרכזתי בעיקר ביצירה שלי ולא הסתכלתי אצל האחרים

מפגש עשירי: לא רצתה לכתוב היום

 

מפגש אחד עשר: שבוע עמוס מאוד לקראת ההכנות לחג  סיכום לא התחברתי לסידור הזה.

סיפרה לי לפני המפגש, הגיעה מוקדם, שרק היא מטפלת באימא שלה, האחיות שלה לא כל כך הם כולם עסוקים, וחייבים לנקות לאימא את הבית ולדאוג לה. והיא ממש מותשת מזה. היא רוצה לפנות לביטוח לאומי לעזרה.

מפגש 12: ימי החג היו קשים נפשית.

סיכום:

התחלתי את התהליך במחשבה שיהיה מאוד קשה להגיע אחרי יום עבודה (אני אחות במקצועי)

אבל החלטתי לא לוותר ולהתגבר על הקושי.

היום אני מבינה שאפשר (למרות שלא קל)

לצערי לא חל שיפור בחיי , אך התחדדה בי המחשבה לעשות דברים למען עצמי, בניגוד לכל חיי שהם נתינה לאחר – משפחה ועבודה (אני לא קיימת)

לגבי תחושה כללית אין שינוי מהותי, לצערי אני עצובה וכמעט לא חשה שמחה,

אך קיבלתי תובנות חדשות שיוכלו בהמשך לשפר את חיי, כאשר אממש אותם.

חשוב לי לציין כי המפגשים והעיסוק בשזירת פרחים , גרם לי לנתק מוחלט מכל הטרדות והכאב מסביב.