היא הגיעה למחקר כי סבלה מפיברומיאלגיה
בכל מפגש היא כתבה ושיתפה בדרך ובתהליך שעברה
כך ניתן להתבונן בשינוי שחל בתודעה בעקבות היצירה והמגע עם הפרחים:
מפגש ראשון: רוגע, יופי, הנאה צרופה
מפגש שני: נהנתי מאוד, אהבתי את הסידור בשכבות, לפי סוגים ולפי סדר, גם בחיים אני אוהבת סדר בדברים, זה נעים לי ומרגיע אותי, אהבתי להרגיש את המרקמים השונים של העלים ועלי הכותרת,
מפגש שלישי: היה לי שבוע קשה במיוחד, רציתי להספיק כל כך הרבה בראש אבל בביצוע בקושי הספקתי, וזה אכזב אותי מאוד וגרם לי לתחושת תסכול עמוקה, היו במיוחד אין לי מצב רוח, דקרו אותי הרבה פעמים היום בטיפול ויום פטירתו של אבי החורג שגידל אותי. סיכום: הגעתי עם מצב רוח ירוד, נהנתי במהלך העבודה, הרגשתי רוגע וזרימה, אך מיד בתום הפעילות שוב חזרה ההרגשה הלא נעימה. תודה על שעה וחצי מיוחדת גם זה לטובה
מפגש רביעי: עבר עלי שבוע מטורף הרגשתי שאני רודפת אחרי עצמי, רוצה להספיק כל כך הרבה, ומספיקה כל כך מעט, לא התחשק לי לבוא ולא לצאת מהבית, אבל מוכרחה אסור לי לוותר לעצמי סיכום: הסידור היום יצא מקסים, אני אוהבת את עידון הצבעים, נהנתי לראות את הסידורים של הבנות מקסים, החום ממש הפריע לי להיכנס ל"מוד" ולהרגע כמו שנרגעתי פעמים קודמות חבל
מפגש חמישי: הגעתי עם המון כאבים אבל עם המון חשק לעבוד ולהנות, סיכום: היה מקסים נהנתי מזה שנתנו לנו סגנון חופשי, אבל מצד שני הרגשתי שכל העבודות של הבנות יצאו ממש מיוחדות ושלי ממש בנאלי, מעצבן אותי שאין לי מעוף ויצירתיות, מצליח לי יותר כשצריך לחכות את צופית מאשר שאני צריכה ליצור לבד, טוב לא כולם שווים.
מפגש שישי: השבוע עבר כרגיל, מלווה בכאבים, המון עבודה, שרק הוסיפה לכאב, באתי עם כוחות וחשק לעבוד בטוחה שאהנה היום (היום לא היה לי טיפול בבוקר, בד"כ אני באה אחרי עירוי ורע לי מאוד, יש לי בחילות. בטוחה שאהנה ואכן נהנתי, עשיתי היום סידור רק מגיבסנית כי אני לא אוהבת אותה, ואחרי שמילאתי אותה, הלכתי לבחור פרחים שאני אוהבת ,לא נשאר לי פרחים שאני מאוד אוהבת הסתדרתי עם מה שיש.
מפגש שביעי: היום הגעתי עייפה מאוד והרבה מחשבות עצובות עוטפות אותי , סתם מחשבות, למדתי שכדי להסית את המחשבות העצובות אני צריכה פשוט לחשוב על מה שאני עושה בכל רגע שאני עושה, אז עכשיו אני חושבת על זה שאני כותבת ואחכ אהנה ואחשוב על הפרחים, סיכום: היום היה לי נחמד האמת התעייפתי מהסידור של הזר, אין לי כח אפילו לכתוב, הידיים שלי כואבות מאוד, גורם לי לאי שקט ואי נוחות
מפגש שמיני: השבוע עבר לי לאט וקשה , היום התחברתי לפרחים ונהנתי מכל רגע, אהבתי ועדין אוהבת את הזר, אפילו הוספתי גיבסנית בד"כ אני לא אוהבת אותה אבל היום הרגשתי שהכל זרם בכייף והכנסתי אותה בהנאה ובאמת נהנתי מהיופי שלה בשילוב של כל הפרחים *היום לא קנאתי, הסתכלתי על הזר שלי ואהבתי נעים לי להסתכל עליו אפילו עם הגיבסנית שאני לא אוהבת
היום ממש התחברתי, ראיתי את הפרחים והתלהבתי, נהנתי מכל רגע
מפגש תשיעי: לא הרגישה טוב ,לא הגיעה
מפגש עשירי: השבוע הרגשתי את החסר של הזר, היות ולא הרגשתי טוב בשבוע שעבר, במהלך השבוע "חיפשתי בעיניים" את הזר, ושיתפתי את בני משפחתי שאני כבר מחכה למפגש הבא. מאמינה שהיום אהנה מאוד! כרגיל… סיכום: היום הרגשתי מאושרת, לא הסתכלתי בכלל על עבודות חברותי, התרכזתי בעבודתי, נהנתי ואף הייתי מרוצה מהזר היפה, אני רואה במחלה סוג של "מתנה" שקיבלתי, פתאום למדתי להבין בין מה שחשוב לטפל, פתאום ניתנה הזדמנות לשאר בני המשפחה לבטא את עצמם בעזרה אינסופית , קודם אני הייתי הכול , תמיד בשליטה, עכשיו הם מגלים את כוחם , תודה על שיעור מקסים. אני חושבת שאתן היום את הסידור לאחותי שחולה גם כן.
מפגש אחד עשר: השבוע היה לי קשה, אבל לא בגלל הקושי הפיזי, אלא בגלל שחזרנו ללימודים והיה קשה להתמודד עם 25 ילדים שובבים (רק בנים) אז פשוט חזרתי מותשת , אבל נהנתי מהחזרה לשגרה, חיכיתי כבר לפגישה של היום, אני מתרגשת היות ואני כבר חושבת על הפרחים שאקנה לחג, לשמח את כל המשפחה המורחבת, תודה לך מכל הלב, למדתי ממך המון המון. סיכום: ואוו….איזה כיף היה היום! נהנתי מכל רגע , נהנתי להיות עם עצמי, להריח את הפרחים, לא להסתכל על כל העבודות של האחרות, פשוט להיות עם עצמי. אני ממש מודה לך צופית על שהרגשתי את השינוי בעצמי, בתחילת התהליך לא הייתי מרוצה מאף סידור שהכנתי , פתאום, בשבועות האחרונים, למדתי לאהוב את הזרים שאני עושה כבר ממבט ראשון
תודה תודה תודה
מפגש 12: השבוע עבר עליי בעייפות מרובה, החג התיש אותי מבחינת האירוח, כבר קשה לי לארח הרבה אנשים, למרות שקיבלתי סיוע רב, גם ההתרגשות הרבה גורמת לי למאמץ. במהלך השבוע הרגשתי צורך לעשות משהו שיגרום לי להנאה, ולכן קניתי ל פרחים ושזרתי שני זרים אותם הענקתי במתנה לחמותי ולחברה שילדה, השזירה גרמה לי למצב רוח טוב והנתינה גרמה לי למצר רוח עוד יותר טוב…. לא האמנתי שאפסיק באמצע הבישול ופשוט אשב לי ואכין זר… זה היה כל כך מרגיע וגיליתי שלא קורה כלום והמטבח חיכה לי. תודה
סיכום:
אני זוכרת את התחלת הסדנה, הייתי די סקפטית, חשבתי לעצמי, מה כבר הפרחים יוכלו לעזור לי? היות ואני מאמינה גדולה בתהליכים, לא הסכמתי לעשות לעצמי הנחות ולפרוש מבלי לנסות עד הסוף
כמובן שאני נתרמתי המון מהסדנה – החל משינוי פנימי שעברתי וכלה ב"מקצועיות ברמה שלי…
הרגשתי שהתהליך שעברתי סייע לי להתחבר יותר טוב לעצמי, לאהוב את מה שאני עושה, בהתחלה – שנאתי כל זר שהכנתי והשוויתי אותו לעבודות של בנות אחרות. משהו מיוחד שלמדתי והשלכתי אותו גם על חיי הפרטיים – לא להתייחס למה שאחרים עושים או אומרים – זה שלהם! זה מאוד עזר לי להתמודד עם המשפחה של בעלי, הפסקתי להתרגש או לכעוס על דברים שהם אומרים או עושים – זה שלהם!
למדתי לעשות מה שאני רוצה, מה שאני אוהבת, מתוך ידיעה שתמיד תהיינה הערות, אבל זו לא בעיה שלי.
חל שינוי משמעותי בתחושות שלי באופן כללי, אפילו שאני צריכה להירגע אני יוצאת לסיבוב עם הכלב שלי, על מנת לראות את הפריחה היפה בכל הגינות.
הפרחים, המראות החיים של הטבע, משרים בי שלווה ורוגע.
גם ההתייחסות שלי למחלה השתנתה מאוד , היום אני מרגישה שזה סוג של מתנה מה' . ה' סימן לי שעלי לעזור , להפסיק רק לטפל באחרים ולהתחיל לטפל בעצמי.
פתאום, כשהתחלתי להיות פחות בשליטה על כולם , הצלחתי לראות גם את היכולות של הסובבים אותי – ילדיי ובעלי וזו תובנה מדהימה!!! קיבלתי את משפחתי בחזרה ולמדתי להשלים עם עצמי.
הצלחתי לנסות דברים חדשים מבלי לפחד – להעז וגם עם משהו לא הצליח – לא נורא, העיקר שניסיתי
תודה רבה על חוויה מדהימה ובלתי נשכחת
תודה על שאפשרתן לי להכיר את עצמי, ולצמוח מבפנים
תודה על תהליך ענק עבורי, למדתי לקבל את עצמי.
בהמון אהבה
השאר תגובה