היא הגיעה למחקר כי סבלה מפיברומיאלגיה

בכל מפגש היא כתבה ושיתפה בדרך ובתהליך שעברה

כך ניתן להתבונן בשינוי שחל בתודעה בעקבות היצירה והמגע עם הפרחים:

מפגש ראשון: המפגש הפיח בי תקווה ואופטימיות

מפגש שני: שמתי את הסידור סמוך לנר זיכרון לאבי סיכום: משובב נפש תודה

מפגש שלישי: עבר עלי שבוע לא טוב, מעדיפה לא לחלוק חוויות ותחושות לא נעימות  סיכום: תודה אושר גדול

מפגש רביעי: החרציות החזיקו מעמד כ17 יום , יותר משבועיים . ביום שישי היה גילוי מצבה של אבא שלי, הודיתי לכל מי שהרעיף עלי אהבת חינם בזמן השבעה והשלושים הסדנה מלמדת אותי ,אני אוהבת פרחים סיכום: תודה היה נפלא לשוטט ביער הפיות *אני אדם מרובע שקובע את הדברים שלי, צריכים להיות מדויקים והיות התפרעתי, התחראות , יאללה להתחיל

מפגש חמישי: כתבה וציירה בוקר טוב אני מספר 4 סיכום: כתבה באנגלית תודה רבה  בעברית ,בצרפתית ועוד שפה * בשיח דיברת על הלמידה שלה להגיד לא לאמא שלך, שהסידור שלך ואת לא יכולה לתת לה אותו, מרגישה יותר חופשיה שגם הפרפקציוניזם משתחרר, תחושה של לבלוב וצמיחה

מפגש שישי: הדף תמיד מקושט לבבות ופרחים    בוקר מואר ופרחוני כל השבוע שמחוני הפרחים אני מצפה ליום ראשון אושר גדול , סיכום: המוטו בזר ששזרתי השבוע "פחות זה יותר" ריווח, אוויר לנשימה, ספייס, גם לי מותר כמו לפרחים להתרווח להתפשט ולאפשר לאוויר למלא אותי

מפגש שביעי: הפרחים הם הדבר הטוב ביותר שקרה לי השבוע, לכן התמקדתי בהם כל פעם שהיה לי קשה , סיכום: תודה נהנתי מאוד  *הייתי על סף דמעות וסחרחורת, אני פשוט חייבת לנשום ולתת לעצמי מקום, חייבת להעמיד עצמי על הרגלים, אני כאן, לקחתי בהתחלה ורד ושושן צחור ונץ חלב שאני אוהבת, ואחר כך מה שרציתי לא היה וקיבלתי.

מפגש שמונה: בוקר טוב ושבוע טוב סיכום: הקורקומה הדו צבעית ורוד ולבן מעלה בזכרוני את הסתו, פעמיו מהדהדים בי – פעמוני הסתו ומאפשרים לי לנשום בבטחה, ורדות הרקפות , ריח הנרקיסים , אני מאוד אוהבת את הסתו, ושרך עלי העור יערות עד מוריקים באירופה *למדתי שאם חסר לי משהו, כדאי לחכות לסוף ולקחת מה שאנשים לא רצו, אני אוהבת את הסתו שעוד מעט מגיע ויהיה נעים

מפגש תשיעי: עוד שבוע עבר, הורוד של הפרחים בסלסלה השפיע עלי , צבעתי את הצפורנים בורוד לבשתי בעיקר בגדים ורודים, היום פעם ראשונה שאני נועלת סנדלים , כאילו יש לי בטחון ללכת לא רק עם נעלים סגורות  סיכום: מרגישה הרבה עוצמה וחוזק בסידור היום, עוצמה ורכות, עוצמה שמצמיחה מאהבה, כח חיובי (עוצמה שבונה ולא הורסת)*התגברה אצלי האהבה לורוד והכנסתי אותו לחיי, תודה מעומק הלב לכולן

מפגש עשירי: מצאתי זכוכית לשולחן עבודה, השכן הכניס אותה אלי הביתה, שמחתי שהעזתי לבקש עזרה, נתינה זו קבלה, חודש אלול , חודש של סליחות , הזר לאמא שלי השבוע

(תמיד היא מבקשת ממני את הפרחים, ואני שמחה שלמדתי להגיד לה לא, ושזה שלי, ואני לא יכולה לתת לה, הפעם אתן לה את הזר, קצת מפחדת שתעביר ביקורת ותגיד שהקודמים היום יותר יפים וגדולים, ואת העציץ הקטן שלי שקיבלנו אשמור בתיק שהיא לא תראה אותו בכלל)  אני רוצה להגיד תודה לכולן, זה המקום היחיד שאני יכולה לבוא בכל מצב שאתן מקבלות אותי כמו שאני, לא צריכה שום הצגה ושום מסכה. בחיים אני חיה בהצגה , זה לא קל בכלל,  למשפחה שלי אמרתי שאני בחו"ל כי אני לא רוצה לחגוג איתם. אני אהיה בבית ובסוכות אסע לבת שלי לדנמרק. (שרית מהקבוצה מיד הזמינה אותה לחג, וזה הביך אותה)

מפגש אחד עשר: איזה כייף להגיע לכאן, תודה על הכל, שנה טובה בריאות ושפע שנה של הגשמות כל משאלות הלב לטובה במהרה בימינו.  באה לספר לי בצד , שאמא שלה הזמינה רק את אחותה לטיול סליחות בירושלים, היא דיברה איתה והם חשבו שהשיחה נותקה , והיא שמעה איך הן מרכלות עליה, היא נפגעה עד עמקי נשמתה , לא ברור לה למה הן מתייחסות אליה ככה, יחס כזה היא מקבלת רק מהן. ואז אמרה לי אני צריכה לדאוג לעצמי, עכשיו הזמן שלי, אני חשובה עכשיו.

 

מפגש 12: שנה טובה, חתימה טובה, שנת שחרור שלווה יצירה פריון שמחה שפע,

(סיפרה ששיקרה למשפחה שלה שנוסעת לחול, והייתה מאושרת בבית בלעדיהם)

 

סיכום:

התחלתי עם תקווה , בדיוק שקמתי משבעה על אבי האהוב, אני מסיימת את הסדנה בשנה חדשה אחרת, קרובה יותר לעצמי, מלאת שמחת חיים, אופטימית, בידיעה שהשנה הזו תהיה עתירת טוב ואושר.  נתרמתי מאוד מהסדנה למדתי לשתף גם בחולשות שלי, לדבר על קשיים ולא להסתתר תחת מסכה 24/7 .  למדתי לעמוד על הזכויות שלי ולא להתקפל ולרצות אחרים.

כמו ניצן ה"אני" הרדום התעורר ולבלב בתוכי במהלך הסדנה.  דברים שרציתי ולא העזתי התחילו להתממש. הצלחתי לממש שינויים שרציתי, חשתי שיש לי גב וזאת למרות ההתחלה הקשה של אובדן אבי האהוב.

התחושה הכללית שלי השתפרה, ועמם גם תחושת הערך העצמי החלה לחזור (אבדה בעקבות הפיברו)  וחוויתי תובנות חדשות.(גם למדתי להגיד לא, לשחרר פרפקציוניזם, להכיר  בערך שלי)

הכרתי במחלה , לא צריך להסתיר זאת, אפשר לדבר על כך ולא לשמור זאת בסוד.

אני מברכת את הזכות להשתתף במחקר

מאחלת לעצמי יישר כוח, עלי והצליחי, הישארי מי שאת, ואל תתכופפי בגלל אחרים

כל שעה היא שעה טובה וכל זמן נכון

תודה מעומק הלב ליוזם המחקר ולמי שאפשר את קיומו

שנה עתירת טוב

ממני באהבה רבה