היא הגיעה למחקר כי סבלה מפיברומיאלגיה

בכל מפגש היא כתבה ושיתפה בדרך ובתהליך שעברה

כך ניתן להתבונן בשינוי שחל בתודעה בעקבות היצירה והמגע עם הפרחים:

 

מפגש ראשון: לא כתבה

מפגש שני: השבוע חלף אין שום שינוי מהותי, הצבתי את זר הפרחים בסלון ושאבתי ממנו כוחות , שיתפתי במחקר את מקורבי נתן לי תקווה בסופש האחרון הייתי חסרת רוגע ומנוחה סיכום: נפלא מרגיע צבעוני התוצאה הסופית משקפת את ההרגשה הפנימית שאני מרגישה עומס וצפיפות

מפגש שלישי: השבוע היה קצת עמוס ולחוץ חוויתי התקפי חרדה מספר פעמים המלווים בדופק מואץ, גלי חום וזיעה בכל הגוף  לאומת זאת ניסיתי לשמור על קור רוח ואמונה שהכל יהיה טוב , הרגשתי במהלך השבוע שהסידור פרחים משקף את הרגשתי הפנימית סיכום: יש לי שבוע מאוד לחוץ והיה לי חשוב להגיע למרות הלחץ הצלחתי להתנתק ולהתמסר לפרחים אני אוהבת את התוצאה אם כי עדין משקף את העומס שאני מרגישה, צפוף

מפגש רביעי: עדין בתחושה של לחץ ביום חמישי עברתי טיפול שיניים גדול התגברתי על הכאבים בגבורה ואני מזכירה לעצמי כל הזמן את האופטימיות המרגיעה ואת כל הטוב שיש כאן ועכשיו לצערי למרות שאהבתי את הסידור לא טיפלתי בו מספיק. סיכום: אני מנסה להתחבר לעשיה ולהתנתק מכל המחשבות הטורדניות ואני מצליחה! תחושת רוגע ונעימות ושביעות רצון מתוצאה  * היום החלטתי לשבור את הכלים כולם שמו שנים ואני אחד, קצת הורדתי

מפגש חמישי: לא הייתה

מפגש שישי: אני עוברת תקופה מתמשכת של לחץ ועומס נפשי בא לידי ביטוי בכל דבר מנסה להתנתק ולא לחשוב יותר מדי ….אני חושבת כל הזמן על הסידור היפה שלי שנמצא בסלון במרכז הבית לעיני כל סיכום: קשה לי היה לבחור פרחים שאני לא אוהבת, בחרתי פרחים עם צבע שאני פחות אוהבת בפרח או פרחים שהמראה והמרקם לא ממש נעימים תוך כדי העשייה ראיתי לפתע את הפרחים כמו מוקד של שמש חם ונעים, אני מוצאת את עצמי חוזרת על הקומפוזיציה של הסידור, במהלך שבוע שעבר לקחתי החלטה להוריד את שם המשפחה מנישואי הראשונים ואת שמי לשם שכולם קוראים לי

מפגש שביעי: עדין בלחץ ועייפות כרונית, מרגישה בלבול, מנסה לסדר מחשבות ולמקד עשיה למדתי לאהוב את זר הפרחים על אף שהיה מורכב מפרחים שאני פחות מתחברת אליהם, סיכום: בתחילת בחרתי פרחים שאני הכי מתחברת אליהם, בחרתי בפרחים ורוד סגול לבן, ושיניתי לצבעים נועזים כתום צהוב ולבן, הצהוב למקד חשיבה ומטרה כתום מחמם ולבן לרוגע ,ניסיתי להתחבר לעשיה ולהתנתק מהרעש הסובב בנקודות מסוימות אפילו הצלחתי,, אני עדין לא יודעת אם שבעת רצון מהתוצאה ומאמינה שבמהלך השבוע יבנה

מפגש שמיני: שבוע קשוח, כל השבוע היה גדוש כאבים שנדדו כל פעם במקום אחר, החניכיים התנפחו מאוד וסבלתי מאוד, לא הצלחתי להתחבר לסידור העברתי אותו שלוש פעמים ואתמול החלטתי לזרוק אותו  סיכום: התאמצתי לאסוף את עצמי ולהתמקד במשימה, הזר יצא מושלם, (לא דחוס במראה) צבעים רגועים, מרגיעים מנחמים, אני בתקווה שכל השבוע יהיה רגוע ושלו  *באתי במצב רוח מסוים ויוצאת באחר

מפגש תשיעי: השבוע שעבר היה גדוש בכאבים חזקים, שלא חוויתי הרבה זמן, מלווה בסוג של עצב, מתעוררת באמצע הלילה בין 3-4 בבוקר ולא מצליחה להירדם, תשושה ומותשת במהלך היום, הזר שעשיתי בסלסלה אחד היפים, על אף הכול דאגתי להשקות אותו וליהנות מיופיו  סיכום: מרגישה חוסר שקט, וקצת בלגן, ניסיתי ליצור זר שיעשה סדר בקבוצות קבוצות * אני יוצרת את הסידור ולא יודעת אם אני מרוצה ובבית אני נהנית לגמרי, , יש לי את היכולת שיהיה רעש מסביב ואני אהיה בעולם שלי, אך יש לי רעש פנימי

 

 

 

מפגש עשירי: ללא שינוי ניכר, הייתי חולה כ4 ימים מרגישה שכל פעם אני חווה סוג של חולי וכאב במקום אחר, סוג של עייפות ונטולת אנרגיות. סיכום: היום שנאמר לנו שאנחנו מוסרים את הזר היה לי פתאום קושי מסוים, התרגלתי שהוא איתי ושאני דואגת לו, הורי מהצפון ובמקרה הם הודיעו לי הבוקר שהם יגיעו למרכז, אני מעבירה באהבה גדולה את הזר לאימי ומעניקה אותו לאבא ואמא ושולחת את הזר עם מלא אנרגיות, שבוע מבורך ופורח.

 

מפגש אחד עשרה: מסרתי את הסידור שלי ביום ראשון להורי, בשמחה ובאהבה, ודאגתי להתקשר לוודא שהוא מושקה כל יום, עדין לחוצה וטרודה, בדיקות הדם לא היו תקינות , עייפות כרונית , וכאבי גוף וחוסר שינה, התחלתי טיפול מרובע, (הליקובקטור)  סיכום: מצליחה להתנתק ולהתמסר לעשייה , אוהבת את התוצאה, מרגישה מבורכת , שנה טובה מאושרת ומבורכת.

 

מפגש 12:

השבוע שעבר היה גדוש בחגים, משפחה, אוכל ושמחה

היה לי כל כך כייף עם סידור הפרחים שעשיתי שקישט את שולחן החג

השתדלתי לשחרר כל לחץ וכאב ולחבק את כל תחושת השמחה שקיימת באוויר בתקופות אלו של השנה.    ואוו עברו כבר 12 מפגשים , בהתחלה זה נראה שיש הרבה זמן עד הסוף,  הפרחים מלאו את הלב, ומשכיחה את כל מה שלא ניתן לשנות ועדין מעסיק , הריחות לוקחים אותנו למחוזות שונים, אני מודה על שהיה וקצת עצובה שנגמר, תודה על כל שקיבלתי.

סיכום:

התחלתי את התהליך ברגשות מעורבים מחד היה קול של פרחים עשייה ויצירה בחיינו ומצד שני הרגשתי שזה עוד משהו שאני מתחייבת ופשוט צריכה לעשות אותו.  ממפגש למפגש הרגשתי אחרת חיכיתי לימי המפגש, זה גרם לי כל פעם מחדש לקבל תובנות והשלכות על החיים, לומדת לשנות ולצקת את ההבנה למעשה.

ללא ספק העשייה בפרחים הייתה בעלת משמעות גרמו לתחושת סיפוק מלאה בצבעוניות וריחניו שמשכיחה את הקושי.

אני אומרת שאולי זה מבין הפעמים הבודדות ששמתי את עצמי ליהנות מהדרך והתהליך. הרגשתי מחויבת למחקר שההבנה היום היא המחויבות לעצמי. בתחילה רק רציתי לסיים את מספר המפגשים ולסמן וי, ועכשיו אני לא מבינה איך עברו להם 12 מפגשים.

זכיתי להכיר נשים מדהימות , שהפיברו הביאה עימה גם טוב ולא רק קושי

מודה על תקופה צבעונית שמילאה אותי וקישטה את ביתי

אוהבת