ממרחב השזירה במחקר- שיתוף מס' 23

היא הגיעה למחקר כי סבלה מפיברומיאלגיה

בכל מפגש היא כתבה ושיתפה בדרך ובתהליך שעברה

כך ניתן להתבונן בשינוי שחל בתודעה בעקבות היצירה והמגע עם הפרחים:

מפגש ראשון: שמחתי לעבוד עם הידיים , התרגשתי מאוד , כל השבוע חיכיתי למפגש וזה עשה לי טוב בלב

מפגש שני: השבוע היה כיף מאוד, שמחתי להכין את הזר פרחים, נהניתי לעבוד עם הידיים, ושמתי לב שבגלל שנהניתי לא עקבתי אחרי כל ההוראות וגם שכחתי לזמן מה מהכאבים שהציקו לי בבוקר בצוואר ובשכם ימין, אימא שלי התלהבה מהזר  – הצלחתי לשמח אותה, אבא שלי נפטר לפני חודש, כל השבוע חיכיתי למפגש השני ואני שמה לב עכשיו שאין לי כאבים בגוף בכלל סיכום: היה לי קשה להתרכז בגלל שהיו כל כך הרבה פרחים על השולחן ולכלוך, אהבתי ונהניתי להכין את הסידור , יצא יפה יש לו ריח וצבעים מדהימים לפני השיעור התחיל לי התקף דיסטוניה חוסר שקט בגוף, לא רציתי לצאת ולהפריע ולקחת כדור במהלך הסדנה ההתקף הפסיק ללא משככי כאבים וכדורים מיוחדים לדיסטוניה אז נהדר מבחינתי

מפגש שלישי: היה לי שבוע מצוין,  3 ימים ללא כאב בכלל, אושר עילאי, לא היה דבר כזה 7 שנים, אולי קשור לדיאטה וספורט שהתחלתי לפני חודשיים ואולי קשור לפרחים, ההתרגשות והציפייה לשיעור, הכוח של הפרחים, הצבעוניות, העבודה עם הידיים שמרגשת אותי והתגובות של חברים ומשפחה אני מאושרת סיכום: היה אווירה טובה ונחמדה, היה דלי לזרוק שאריות והרצפה נקייה, הוראות ברורות מה לעשות והפעם שמתי פחות גיבסנית בגלל שנובל ומתייבש מהר, מאוד אהבתי את ריח הפרחים, מאוד מצא חן בעני הוורדים הכתומים והפרח האדום עם הפירות נהניתי לעבוד ברוגע והזר יצא מהמם לדעתי זה הפעם הראשונה שאהבתי את הזר שהכנתי , קיבלתי תמיכה בזמן שזירה, ענו על השאלות שלי, תודה על ההזדמנות , הריח של הזר מדהים, בהחלט עשה חשק לטפח אותן במהלך השבוע

מפגש רביעי: זה פעם שנייה בחיים מזה 7 שנים שאין לי כאבים בכלל, כל השבוע לא היה לי כאבים בכלל, תמיד יש לי כאבים כרוניים קשים  10 בכל הגוף ופתאום זה נעלם, אני  לא יודעת עם זה קשור לריפוי בעיסוק עם הפרחים אך אני יודעת שזה מרגש אותי מאוד, התחברתי לריח ולצבע של הפרחים משמח אותי ואוהבת לעבוד עם הידיים סיכום: הפעם אהבתי אותו יותר מכל הפעמים כי הוא היה נטו מהראש שלי, קיבלנו גם ענפי זית ומאוד אהבתי לא התחברתי לפרחים הלבנים, אני לא אוהבת צבע לבן, אך היו פרחים צהובים וסגולים שהם היו קרן האור בתוך הסידור, היום מאוד התפרעתי, ונתת לרגש לעשות את הסידור , היה מלא משני הצדדים וזזה מגניב כי לכל כיוון שמסתכלים הזר ענק ויפה ומלא* באמצע השבוע הפרחים הסגורים נפתחים וכל יום הוא יפה יותר , אולי זה יהיה המקצוע החדש שלי לשזור פרחים * העלה נקרע ואני שמחה על כך , זה גרם לי לאהוב יותר את הסידור, עשיתי משהו אחר, הייתי בחופש

מפגש חמישי: 1. שבועיים אין לי כאבים בכלל , לא היה דבר כזה 7 שנים, אני שמחה שהפרחים נכנסו לחים שלי 2. השבוע ראיתי תמונה של זר פרחים שולחני , ישר עלה לי בראש חיבורים ורעיונות איך לעשות את הסידור התרגשתי שידעתי טכניקות להכין את הסידור והתלהבתי 3. אהבתי את הסידור האחרון, וכל פעם שהיתי צריכה כוחות הרחתי אותו 4. מצב הרוח שלי טוב יחסית למה שאמור היה להיות, כולם בבית בדיכאון כי אבא שלי נפטר ב 30.4 ורק אני מחייכת ושמחה לא כי לא עצוב לי אלא כי התחלתי את המחקר הזה וזה גורם לי שמחה במהלך השבוע וגאווה שהכנתי את הזר , להסתכל על הצבעים שלהם ולהריח אותם, 5 .הזר נפל לי פעמים בדרך כי היה כבד, אך הוא נשאר שלם לשמחתי, סיכום: היום היה פרי סטייל, ונהניתי מזה בחרתי רק את הפרחים שאני אוהבת הורדתי את הגיבסנית, בנוסף קיבלנו טיפים כיצד לטפל בפרחם אשמח לשתף את אימא במידע הזה. הזר שלי מאוד יפה וכל שבוע אני מתאהבת מחדש בזר הפרחים שאנחנו מכינים היום הפרחים של כתום צהוב סגול וירוק , מצא חן בעיני יותר מסתם פרחים לבנים, נהניתי הייתי שמחה אם זה היה כל יום בחיים שלי, יוצאת שמחה ומאושרת למרות שהיה לי קצת קשה לשבת בשקט בגלל הדיסטוניה

מפגש שישי: היה שבוע כייפי כמעט ללא כאבים, 3 שבועות שלמים ללא כאב ולפני העיסוק בפרחים רצו לתת לי מורפיום נגד כאבים, אולי ארצה לעסוק בכך , היה נחמד לגלות גרבילאה ברחוב שלי, הרחתי את הפרחים נשארו יפים , שימח אותי …..סיכום: לא אהבתי את הסידור , קשה לשזור, השתמשתי בפרחים שאני לא אוהבת , ההיביסקוס הזכיר לי את אבא שלי שהיה מכין מיץ מרימונים ועכשיו הוא נפטר ולא יהיה מי שיכין ועצוב לי חזרו לי הכאבים, התבאסתי, באתי עם אנרגיות טובות יצאתי בלי מצב רוח…….. כתבה המון זה רק תקציר

מפגש שביעי: היה שבוע מורכב במיוחד, לא אהבתי את הפרחים ולא התחברתי אליהם, הייתי צריכה ללמוד לאהוב ולכבד אותם אז שמתי להם מים, ברכתי אותם שיפרחו ויחזיקו מעמד ,אם אעבוד עם פרחים ולא אוהב את הפרחים מה יהיה? שחשבתי על הפרחים שאני לא אוהבת חזרו כאבים, חלמתי חלום על אבא שלי…..אימא שלי פרשה את החלום שהפרחים עבורי הם גלגל הצלה, למרות שהכאבים חזרו השבוע לא לקחתי תרופה, מאז שאני בפרחים לא לקחתי אוקסיקוד, המצב רוח שלי טוב מאוד יותר טוב מכל זמן אחר , אני מאושרת . סיכום: בחרתי פרחים שאני אוהבת ואפילו פרחים לבנים שהתחלתי לאהוב אותם זה משהו חדש, כי לא אהבתי פרחים לבנים ……הזר מריח מדהים ועושה לי טוב בלב, אני יוצאת מכאן שמחה מחוזקת מבחינת ביטחון עצמי  , שמחה לראות כמה זרים שונים יצאו לכל הבנות מאותן הוראות, אני שמחה שאני כאן, הזר מרהיב ביופיו יותר מכל הזרים שהכנתי עד היום, שמחה להכיר את הבנות ולהתקרב , אין לי כאבים בגוף!!!

מפגש שמיני: היה שבוע מיוחד 1. עדין יש כאבים למדתי להתגבר עליהם בעזרת עשייה חיובית, התחלתי לכתוב ספר על פיברו, ובכוונתי לתת כלים לאחרים להתמודד, יש כאבים ואני לא נותנת להם להיות השולטים 2)חלמתי שאני רצה ללא קביים, נראה לי שחולמים יותר בלי כדורי שינה    3 . התייחסתי לפרחים הלבנים בסידור, להכיר בצדדים הפחות יפים  4)החלטתי ללכת לחפש עבודה בחנות פרחים 5)אני חושבת שהמחקר עוזר לי לביטחון העצמי , השבוע הורדתי קב אחד, אך כאב החזרתי אך אנסה שוב5) כתבתי רשימת פעולות לביצוע על הקיר בבית, מתוך הביטחון שקיבלתי מהפרחים לאני מתחילה לדמיין בחלום ולהאמין שאני מסוגלת להשיג מטרות 6)אימא שלי קנתה פרחים ואני שתלתי וטיפלתי בהם….סיכום: היה משמח, הייתה סלסלה מעץ וגם הוראות ברורות………שמחה שהשתמשתי בגיבסנית למדתי לעבוד עם פרחים שפחות אהבתי , הסתכלתי היום על הזר מלמעלה, ואולי זה יעזור לי גם להסתכל על החיים מלמעלה וייתן לי דרך לפתור אתגרים, הגעתי עם מצב רוח ויוצאת עם ממש טיפה פחות בגלל הצבעים של הזר שאני פחות אוהבת אך מרוצה מהתוצאה הסופית, אלמד מהפרחים להתמודד גם אם מה שאני פחות אוהבת

מפגש תשיעי: השבוע היה מצוין ביותר, מצב רוח טוב, ואני צריכה ללמוד מה לעשות עם זה שכל כך טוב לי, ו99% מהכאבים הקשים נעלמו מכל הגוף, נשארו קצת כאבים ברגלים אבל זה זניח, התחלתי לכתוב ספר על ההתמודדות עם הפיברו וזה  מתקדם מאוד יפה, העיסוק בפרחים מרגש אותי והעיסוק עם הידיים, אני מטפלת בפרחים כל יום, ביקשתי בפיזיותרפיה להוריד את הקביים , הורדתי באישור הרופאה פרקוסט ואוקסיקוד, ואני מאושרת שטוב לי,  ואפילו התחלתי לדמיין דברים בחלומות  ,הפרחים עזרו לי לפרוץ דרך שהייתה חסומה שנים רבות, וההליכה מתחילה להסתדר לי יפה סיכום: היה לי כיף לעבוד עם הפרחים, לקראת הסוף היה לי קשה הידיים שלי התחילו לרעוד, הפעם אני בחרתי איפה לשים את הגיבסנית כדי להכיל אותה בברכה בסידור שלי, לוע ארי היה המלך שלי, מתאר אותי, למרות כל הקשיים והפרחים מסביב הוא צומח גבוה, את הספארי שמתי יותר גבוה מהלוע ארי כדי שיהי לי לאן לשאוף גבוה יותר, הליזי זה הקרקע הבטוחה שלי, בקיצור הזר היום הוא אני המלכה, יפה מאושר, שמח ופורח וגודל, *היום שלמה עם הזר שלי, אפילו שיש ורוד וגיבסנית לבנה, לוע הארי הוא המלך, והמלך זה אני, מרגישה שפרצתי כמו הגיבסנית ואני צומחת לגובה ויש לי עוד יעדים להשיג

מפגש עשירי: היה שבוע נפלא, אין לי כאבים בכלל, חוץ מהעקב הימני, כל הכאבים בגוף נעלמו, 2) אני התחלתי להוריד בפרקוסט ואין לי בכלל התכווצויות בבטן וזה מפליא אותי, 3) אימא שלי אמרה לי אתמול שהקרחות בראש שנוצרו מהתאונה לפני שבע שנים התחילו להיעלם, והשיער במקומות שלא צמח בראש , פתאום מתמלא אז זה חדשות נהדרות עבורי 4) הרגלים התחילו לעבוד טוב יותר ומהר וזה משמח אותי, כי זה אומר שהקביים הולכים לעוף בקרוב,5) התחלתי לחפש עבודה בחנויות פרחים וראיתי שרוצים רק שוזרים מקצועיים או עובדים לחנות שיענו לטלפון ויקבלו סחורה ואני מחפשת עבודה רק בשזירה. 6) הזר החזיק לי ממש טוב השבוע, אפילו הגיבסנית לא התייבשה והזר נשאר פורח וזוהר כל השובע , אימא שלי אמרה לי שזה מאוד יפה ומקצועי             סיכום: היום התבקשנו למסור את הזר בהתחלה חשבתי להעניק אותו לאבא שלי ז"ל , אני בטוחה שהוא סידר לי מלמעלה שלא יהיו לי כאבים, ורציתי לשמח אותו, מצד שני רציתי למסור לגיסתי הגדולה היא הצילה אותי , לפני שנתיים רציתי להתאבד בגלל הכאבים, היא דרשה ממני להגיע למפגשים של עמותת גוונים של סגול, לקחה אותי לשם, ועשינו הסכם שאני אתאבד רק אחרי שאגיע לסדנה שלהם , המפגש שם נתן לי השראה לקבל כלים ותמיכה להתמודד. ואני פה. אני רוצה להגיד לה תודה שלא ויתרה לי ועלי.

• שלחה בוואצאפ לקבוצה: השזירה משמחת אותי מאוד, הכנתי היום משאריות זר לבית ואימא שלי הגיעה עכשיו הביתה והתלהבה מאוד, הציעה לי לפתוח איתה חנות פרחים בעוד כמה חודשים שהיא תצא לפנסיה, זה פעם ראשונה שאני מצליחה להתחבר לאימא שלי ועוד באמצעות פרחים שאף פעם לא התחברתי אליהם, ועכשיו הם עושים טוב לי ולמשפחה.
• בערב נשלח עוד וואצאפ – צופית יקרה, רציתי להגיד לך שאת אלופת העולם, אני ממש שמחה שהכרתי אותך, הכנסת לחיים שלי חיים והרבה אור ושמחה, תודה ענקית

מפגש אחד עשר: היה לי שבוע כייפי במיוחד, שלוש פעמים היה לי השבוע שזירה עם פרחים, זה שימח אותי מאוד, פתח לי את הלב, והבנתי וידעתי שאני רוצה עכשיו לשזור כל יום בחיים , ניגשתי לחנות פרחים ברוטשילד וביקשתי להתלמד, 2-3 פעמים בשבוע, המוכר אמר לי שיתקשר אלי אחרי החג, אני מחכה לכך בקוצר רוח.  בנוסף השבוע היו לי כאבים טובים, כאבים בגוף מרוב מאמץ פיסי , אני פעילה מאוד, מהבוקר וחוזרת בערב הביתה, ומרוב פעילויות הכול טוב.

אימא שלי אהבה את כל הזרים שהכנתי, וגם אני אהבתי , אני חושבת שברגע שהסדנה תסתיים היא תחסר לי מאוד, את הזר שנתבקשנו לתת , נתתי לגיסתי הגדולה שהצילה אותי והכריחה אותי ללכת לסדנאות של העמותה לחולי פיברומיאלגיה , הם תמכו ותומכים בי. ואני פורחת.  סיכום: השתחררתי, יצרתי זר בהשראת הזר של צופית, עשיתי זר שאהבתי אותו מאוד למרות שהוא בצבע לבן, אני חושבת שהיום היה לי יותר טוב מכל הפעמים, כי השתחררתי, טוב לי ואני מאושרת, למרות הכאבים בכף הרגל, כל שאר הכאבים בגוף נעלמו.  את האוקסיקוד הורדתי לחלוטין, את הפרקוסט גם , הורדתי מינון, ההליכה שלי משתפרת בלי קביים , בקרוב יש לי פיזיותרפיה להוריד את הקביים, כל יום אני רוצה את הפרחים, את השזירה בחיים שלי

מפגש 12 :  היה שבוע מצוין, ללא כאבים כלל, כבר 7-8 שבועות שיש לי חופש מהכאבים  או שהכאבים ברמה 1-2 או שאין בכלל.

אני מאושרת מאוד, מודה לכם על ההזדמנות שקיבלתם אותי למחקר, עברתי תהליך מדהים בזכות המחקר, אפשר להגיד שהחזרתם לי את החיים לחיים, היום אני שולטת במחלה ולא היא

גם אם יש כאבים אני יודעת לזהות מתי זה "סתם" כאבים ומתי צריך לנח

למדתי להכיר את עצמי, ולפגוש ביכולת שלי שוב.

היום אני ממוקדת בעשייה, כותבת מטרות קטנות וגדולות ויוצאת כל יום להגשים אותם וחוזרת בלילה הביתה.  סיימתי את תקופת הרחמים העצמיים , סיימתי לתרץ תירוצים, סיימתי להאמין שאני לא יכולה. נתתם לי ביטחון עצמי גבוה אפילו יותר מפעם, למדתי להגיד לא לגוזלי האנרגיה

למדתי להריח את הפרחים, לטפל בהם ולאהוב אותם את כולם גם את הגיבסנית. לא בא לי שהמחקר יסתיים כי זה עושה לי כל כך טוב בלב. שקשה לי אני ניגשת להריח את הפרחים בבית ואם אני לא בבית, אני מדמיינת שיש מולי פרחים ונושמת וזה עובד, זה מרגיע אותי, אם יהיה לכם עוד צורך לחקור בבקשה תיקחו אותי.

סיכום

שלחתי לצופית מייל מכתב סיכום מקיף שלי

2) התחלתי את התהליך כשאני יודעת שלא אוכל להגיע לכל המפגשים גם בגלל הקושי הרב ללכת, גם בגלל שבית חולים רחוק והדרך הייתה בלתי אפשרית עבורי וגם כי לא יכולתי לתכנן קדימה תוכניות , אני מסיימת את התהליך כשאני שולטת במחלה , שאני מתכננת חודשיים קדימה בלוח זמנים עמוס ביותר מאיי פעם , מגשימה חלומות שאיפות ורצונות כל יום מחדש.

חל שיפור עצום בחיים שלי, שיניתם לטובה מקצה לקצה. אימא שלי גאה בי על השינוי וקשה לה להאמין שזה אמיתי. שכבר 7-8 שבועות אני כמעט ללא כאבים בכלל, שהכל טוב בחיים שלי, שכבר לא קשה לי,  שאני לא זקנה בת 900 כמו שהיה לפני הסדנה, כן התעוררו בי המון רצונות ותשוקות, ולכן קבעתי לשנה זו 10 מטרות חדשות שאני הולכת לעבוד עליהם ולהגשים

בתחושה הכללית – לפני הסדנה הייתי בדיכאון קשה, רציתי לקנות סמים ורציתי למות אחרי הפרחים אני מאושרת , שמחה מלאה באנרגיות חיים חיוביות, הולכת יפה בלי קביים, ההליכה השתפרה משמעותית, הורדתי את האוקסיקוד לחלוטין, ואני בדרך להוריד את הפרקוסט גם לתמיד

היום אני מחליטה מה לעשות ומתי ואיך וכמה וזה אושר גדול, אני עירנית כל היום ולא ישנה 17 שעות, נתתם לי את החיים מחדש

ההתייחסות שלי למחלה היום שונה לחלוטין ממה שהיה, היום אני מאמינה שפעילות גופנית תורמת להורדה ולמניעה של כאבים, אם יש לי קצת כאבים במקום לשכב במיטה אני יוצאת לאימון כושר ובמקום לשתות אוקסיקוד בלי חשבון לכמות , אני פשוט מתעלמת מקיומו של הבקבוק אוקסיקוד ועושה משהו עם הידיים כמו לטפל בעציצים במרפסת וככה מתגברת על הכאבים. מריחה את הפרחים וזה נותן לי כוח, לא הייתי מאמינה ששינוי כזה אפשרי ושזה אמיתי , השינוי שעברתי עצום והבנתי שאני יכולה לתת השראה גם לאחרים.  אני אומרת לעצמי שזה שווה את זה, שכדאי לי להקשיב ולעשות את זה בענק, אך לא בטוח שהיתי מקשיבה כי אני די אטומה במחשבה ומקובעת על תפיסת חיים שאומרת שעדיף לחתוך ולהפסיק את הסבל, והנה גליתי חיים שלמים שאפשר בלי לאיים להתאבד, אני חושבת שרק בעזרת העיסוק בידיים הצלחתם להעביר לי את המסרים וזה היה מאוד משמעותי השזירה, בלי זה לא בטוח שהמסר היה עובר והיה קורה לי השינוי, לכל מקום שאלך אתם בליבי.