היא הגיעה למחקר כי סבלה מפיברומיאלגיה

בכל מפגש היא כתבה ושיתפה בדרך ובתהליך שעברה

כך ניתן להתבונן בשינוי שחל בתודעה בעקבות היצירה והמגע עם הפרחים:

מפגש ראשון: היה לי מהנה וכיף, מסקרן ומעניין הפרחים והריחות, תודה על חוויה מהנה.

מפגש שני: השבוע היה מאתגר ושמח יחדיו, בוחרת לזכור את החג השמח המשפחתי, הקבלה שלי את עצמי ושל המשפחה אותי, לדעת גם להיות עם רגעים פחות טובים ונעימים ולהקשיב לעצמי לעייפות ולכאב וליהנות מרגעים טובים ושמחה בין לבין. סיכום: היה מקסים ומהנה, כיף להתנתק ולחוות את הפרחים הריחות והמגע הנועם של הפרחים בעיקר של הפלוקס. התחברתי לסייפן שנפתח ולאצילות של הקורקומה הנוכחות בסידור. תודה (היה כיף בעיקר להריח והמגע שלהם , זרמים וגם בחיים זה ככה, זורמת ביני לבין עצמי – משחררת פרפקציוניזם)

מפגש שלישי: השבוע עבר בסדר , טוב ומאתגר יחד, רכבת הרים ואי עקביות, הן בכוחות הפיסיים, הרגשית טובות ליד מאתגרות, טיפולים שונים במהלך השבוע שהקלו מעט, ובימים מסוימים אפילו חזרו אליי כוחותיי לעשות, ולצערי לא החזיק הרבה זמן. סיכום: תודה על מפגש מהנה, שמחתי במיוחד מהצבעים הכתום , הסגול והשילוב בניהם, תודה על שעה של תרפיה וריכוז בעשייה , במגע, בעיצוב ויצירה, ובכך מעלה תדר ואנרגיה, לצד הרצון לנוח ממקום טוב.

מפגש רביעי: לא הייתה

מפגש חמישי: בוקר טוב, שמחה שהצלחתי היום להגיע לאחר שאתמול הייתי עם חולשה וכאבים מאוד עזים שלא יכולתי לקום , לנהוג או לעשות פעולות פשוטת , שמחה שקמתי הבוקר ליום חדש, שבוע חדש עם אופטימיות למרות הכל. סיכום:  אהבתי את המגוון הרחב שהיה היום, שפע ממה שיש לעולם להציע במרקמים, גוונים, צורות והכל ביחד מתחבר לכדי משהו אחד משלם, אהבתי את הפריחה של הסולידגו, האצילות שבפרחי הכיסופית, היה רוגע ושלווה, זמן של מדיטציה בשזירה ופוקוס על הפרחים, קצת לא נח לי עם הבלגן שבסידור. נהניתי מאוד והתחברתי לכל אחד מהפרחים בפני עצמו, לא אוהבת את הבלגן אבל אוהבת הכל ביחד.

מפגש שישי: היה סופ"ש שמשי , מהמם, בחופש עם טבע, מדבר, ים , נווה מדבר ונופים יפים, עוצמת הכאב והעייפות פחתו עד אתמול שחזרו בגדול אולי בשל הנסיעה שהשפיע? וגם באמצע השבוע בזמן בילוי משותף עם בעלי, הכאבים העיקו על היציאה וההנאה,  תחילת השבוע היה מאתגר עם התמודדות של חשש, מחשבות על הכל על העבר הווה עתיד, שבא בעקבות הפיזיות או שהפיזי הגיע בעקבות המון מחשבות ובלאגן בראש, אז היה סופ"ש מהנה עם שבוע של הכל מכל סיכום: תוך כדי עבודה העלה בי המחשבות שעלו השבוע, הנחתי להן לצד , והתחבר לי שגם עם התמודדות מאתגרת ביום יום, פיזית רגשית ונפשית אני מנסה לעשות את המיטב ולהתמודד כפי שניסיתי עם המשימה הזו, כפי שסידרתי את הסידור לשני צדדים ומרכז שיתאים לשניהם, כך גם אני מנסה בחיים להפריד בין רגעים ולזכור לראות את הטוב שבהם עם המון עבודה וקושי, ולהפריד בין התמודדות פיזית ובין התמודדות עם הבירוקרטיה, לבין התמודדות עם הרופאים, המטפלים, טיפולים, לבין התמודדות עם רגשות, מחשבות ואי ודאות שהפכה לחלק מחיי, בכל זאת הייתה חוויה מאתגרת נעימה ומדיטטיבית . אני רואה שיצא לי סידור אסוף, כפי שאני מנסה לאסוף ולהחזיק את עצמי

מפגש שביעי: שבוע של המון מחשבות, כאבים ,עייפות בירורים עם הבירוקרטיה, לצד הרצון למשהו אחר, לחיות, לדיוק להמשיך להתמודד עם כל השינויים , תקופה של אי ודאות לצד הודיה על הקיים והטוב שיש, שמתי לב שאני נהנית במפגשים ככל שעולה בהם אך הנסיעה לכאן מקשה עלי, ההתמודדות איתה מביאה תגובות פיזיות שנמשכות , כאבים דופק שעולה , כאב ראש חזק, יחד עם זאת אני לא רוצה לוותר ולעזוב תודה לפרחים שמזכירים לי את הטוב ומחברים למחשבות צבעוניות וטובות  סיכום: היה לי מאוד כיף היום, הגעתי אחרי בוקר קשה ונוקשה, ליל הלא קל בקושי רב קמתי  אך יש הקלה שכעת הפכה למרגש ושמחה . שמחתי לעבוד עם הפרחים שאהבתי, החמנייה היא כמו שמש ועמוד שידרה שמאירה מעלה, לצד הליזינטוס הורוד והחרציות הצהובות שהפכו לגינה ובסיס צבעוני ושמח, השושן צחור יפתח ויפתיע ביופיו בהמשך. רוצה לציין שהיה לי קושי להגיע ליופי והרמוניה כפי שאני אוהבת והגעתי,  הבנתי שקשה לי ומאתגר לסדר לכדי שהתוצאה שאני רוצה. תודה על חוויה מדהימה על הנועם והשלווה.

מפגש שמיני: לא היתה

מפגש תשיעי: איך עבר עלי השבוע? התמודדת עם חרדות ופחדים מנהיגה מהכביד הרגשתי לא טוב, כאבים ועייפות ועדין רשמתי כל יום תודות ודברים טובים ולא ויתרתי על חלק מהדברים שרציתי והייתי צריכה לעשות ובחלקם הצלחתי ושמחה על כך, מתוסכלת העליות והירידות ומכך שיש פער גדול בין הרצון ולעשות דברים וליכולת לבצע או יותר נכון לא יכולת לבצע.  סיכום: היום את הורד שזרתי במרכז הוא מסמל עבורי אהבה, רציתי גם ליצור אופטימיות ואור וחיובי וגם עמוד שידרה וחוזקה שיש בי והכוחות שאני מואצת בי לעבור תקופה ארוכה של אי ודאות והמון טיפולים ובדיקות ורצון לצלוח ולצמוח מתקופה זו,  חשבתי על בעלי והתמיכה הגדולה שיש לי ממנו, הליזינטוס התחבר לי נתינה, דאגה, משפחה , שפע, מרגישה שאני עטופה באהבה בצדק ויושרה , הגרביאלה מגוננת, יש בי שאפתניות שלא מוותרת ולא מתפשרת , היום הרגשתי כמו במדיטציה עלו בי הרבה מחשבות, של דברים חיוביות , חדד לי שבתקופה זו התדר משתפר, האנרגיות החיוביות עוזרות לי לצלוח את העייפות והכאבים והרצון לעוד ושהפחד והדיכאון לא יחזרו.

מפגש עשירי: השבוע היה גם מאתגר ומורכב גם פיזיות שדיברה בגופי, בתחילת השבוע הצלחתי לתפקד, הייתי שמחה על כך, הסעתי והייתי עם הילדים, הכנתי צהריים ואף היינו בבית בחגיגית יום הולדת ובר מצווה אך במהרה הגוף אמר די מספיק, כאב הגיע והייתי צריכה לבטל טיפולי התכנסתי ונחתי לי זמן מנוחה יומיים שלושה, ובסופ"ש שמתי לב שהשבוע לא הייתי במיטבי וכמעט לא התייחסתי לצמחים בבית או לפרחים, ההתעסקות עם הבירוקרטיה הנוראית ביחידה לקאנביס רפואי, חברת ביטוח, ביטוח לאומי ועוד לא הוסיפו לכל התחושות הפיזיות והרגשיות, ועדין במצבים אלו בוחרת להיזכר בדברים הטובים שאני מנסה , מתמודדת, שמחה בחלקי, ורוצה אחרת.

סיכום: עבדנו היום עם פרחים לבנים  שנותנים לי  חוויה של שחרור, חשבתי היום מה אני הייתי רוצה לשחרר מחיי, קודם כל אני בוחרת למסור את הסידור באהבה, וכששזרתי את הורד בסידור עדין לא ידעתי מה אני משחררת, אך ידעתי באני משחררת באהבה כל מה שיעלה, את הביקורת שלי לעצמי, את זה שאני לא מקבלת את המצב הישן-חדש, שנמצא כאן 3 שנים בביתי ואצלי, משחררת את העייפות, התשישות, הכאבים, משחררת באהבה את כל התופעות הפיזיות והרגשיות הנלווה לזה ושנוצרו בעצבות המצב הרפואי והפיברו, משחררת את השליטה והאי ודאות יחדיו, את החרדות והפחד מנהיגה, מהמצב היום והמצב בעתיד, משחררת את המחשבות והאמונות שמעכבות אותי ומשאירות את המצב, משחררת את התלות שלי במצב בריאותי הפיזי, הרגשי והנפשי, ובוחרת להמשיך הלאה איתו ובלעדיו, החיים הפכו ללפני ואחרי התאונה, כאילו הסרט שאני חיה בו לא שלי, משחררת את ההשוואה לאחר שהיה והניסיון להיאחז ולחזור למה שהייתי , ואולי לקבל את המצב והאני החדש, משחררת את הבכי והדמעות על התגובה שלי למצב והתסכול וחוסר האונים, משחררת באהבה כל מה שלא משרת אותי ולא עושה לי טוב, ותודה על ההזדמנות לשחרר והיכולת להעניק ולתת

מפגש 11: השבוע היה מאתגר עם התקף חרדה קשה, כאבים חזקים, נוקשות ועייפות עם תסמינים נוספים, הייתי עסוקה בטיפול בעצמי, הלכתי לטיפולים מסוימים שהקלו מעט, ועזרו לשרוד יום אחר יום, יחד עם זאת הרגשי היה בין הודיה וקבלה לבין הרצון שזה יחלוף ויעבור. בתחילת השבוע, הצלחתי להבין בעקבות המפגש, שאני רוצה לשחרר ויש דברים שמשחררת באהבה ובכיף כמו פחדים וחרדות, עייפות, כאבים פיזיים ורגשיים שלא משרתים אותי , ויש דברים שאני מאוד רוצה לשחרר, ולא יכולה ומצליחה כמו שחרור שליטה והרפיה ועוד סיכום: היום הייתי עסוקה בעשייה, רעשי רקע הפריעו לי להתרכז ולחשוב , אבל שמתי לב שגם מחשבות אחרות לא עברו בזמן הזה, פרט לנוכחות של נוקשות וכאב, אני בכתיבה בוחרת להתחבר לאור ומאחלת לעצמי לחיות בשמחה, באנרגיות, פעילה בבית, וברוגע ומצליחה להגיע לכל מה שאני רוצה וחשוב לי, אני מעניקה אהבה ועוזרת לזולת ולחברה חוזרת לעשייה ונהנית מכך. תודה

מפגש 12 – סיכום

תודה רבה על ההזדמנות, נרשמתי למחקר – ויתרתי על מחקר אחר שהיתי רשומה אליו. הייתי בתקופה הנמוכה ביותר שיכולה להיות, (אחרי 3 שנים בפעם הראשונה שהבנתי מהו דיכאון תגובתי) פיזי, רגשי ונפשי, התמודדות עם אינסוף טיפולים, רופאים בדיקות ובירוקרטיה מחיים טובים על גג העולם עם קריירה מצאתי את עצמי בהישרדות יומיומית, ובעבר הייתה לי האמונה שאצליח ואעבור את התקופה, בעת תחילת המפגש הסכמתי לוותר ולקבל ולהשלים עם המצב בעל כורחי.

אני מסיימת את המחקר שהאמונה חזרה אלי, השאפתנות, הרצון מהדהדים בי כל הזמן וכעת אני בהתמודדות עם הפער שנוצר בין הראש לגוף ועוצר אותי, הסדנה תרמה לי מאוד, בזמן העשייה לא הרגשתי כאב, כמו מדיטציה שקט למחשבות לנפש לגוף להרפיה

בשל הרצון הגדול להגיע לכאן התמודדתי עם החרדות והפחד מהנהיגה, אני מרגישה שהסדנה עשתה לי טוב , הפיחה בי רצון וחיות , והשעתיים בשבוע שגורמים לניתוק לטוב ליצירה להרפיה ורואים את הזר כל השבוע ונזכרים בטוב הזה ( זה לא מובן מאליו ובטח לחולות פיברו, שעתיים מוערכות מאוד)

מעבר לכך החיבור לטבע, הידיעה שהטבע יכול לרפא כל דבר, פתאום מהדהדת וגורמת לאמונה לתקווה ולרצון שהתקופה הארורה הזו תהיי זמנית בחיי או לכל היותר תהיה חלק קטן מחיי ולא המרכז, עוד התעורר בי רצון עז שרציתי הרבה זמן לעזור לאחרים וזה הודות לכך, להעביר את הנתינה הזו הלאה.

כאדם שבנשמתו אנרגטי, עם חיות עם שמחה שנלקחה ממנו במשך תקופה ארוכה, למשך תקופה ראשונה וארוכה ניסית לשדר ה"עסקים כרגיל" שלא ידעו שלא ירחמו, לאחר מכן הגיע תקופה של מקבלת , משדרת פתות אכפתיות, נמנעת ממפגשים חברתיים, לאחר מכן תוך כדי הסדנה חזרתי להיפגש יותר, הרצון לחיות ולשמחה חזרו אלי, ומניחה שרואים את זה . ,

חברה טובה אמרה לי " לא רואים עליך כל מה שאת עוברת"