היא הגיעה למחקר כי סבלה מפיברומיאלגיה
בכל מפגש היא כתבה ושיתפה בדרך ובתהליך שעברה
כך ניתן להתבונן בשינוי שחל בתודעה בעקבות היצירה והמגע עם הפרחים:
מפגש ראשון: קראתי לסידור הורד המתבייש, יש לו מקום לצמוח הקפדתי לא לעבוד בצפיפות, בזמן העבודה היה לי זרם של חום, הרגשתי פורקן, חום ואהבה. ,תודה נעמתן לי.
מפגש שני: שיתוף- השבוע הייתי רגשית, והשבוע בכיתי כפי שלא בכיתי שנים., אני אדם מאוד מאופק, ומתוך דבר שלא הסתדר פרצו רגשות ובכי, סיכום: אוהבת פרחים וקוצר סבלנות שלי אני משיכת לפיברו גם את כאבי פרקים בידיים, מפריע.
מפגש שלישי: השבוע היה עם כאבים גם בלילה , הרגשה רעה בסופש היו כאבים חזקים. היו השבוע כאבים, הסתכלתי על הפרחים, דיברתי איתם החזירו לי אהבה, סיכום: המפגש התחיל עם כאבים שעברו, מרגישה יותר רגועה בזמן האחרון
מפגש רביעי: לא התחברתי כל כך לסידור האחרון, לא הסתדרו לי הצבעים, מרגישה שחל בי שינוי עוד לא יכולה להסביר אך מרגישה שונה. , מרגישה שיש אני לפני הפרחים ואני עכשיו סיכום: בסידור יצרתי 3 קבוצות של פרחים שחולקו היום משפחת שושן, ורדים, חרצית עם עלי של זית סימן לשלום בין משפחות התנגן לי בראש השיר לא תמו כל פלאיך (בסידור יש מקלות בין הקבוצות)* עשיתי לפני כן את הסידורים בשביל לסיים והיום התחלתי להנות מהסידור ומהיצירה.
מפגש חמישי: אני לא יודעת אם זה קשור לעשיה עם הפרחים אבל אני יותר רגועה השבוע, אני לא רוצה לבכות אך הכאבים ממשיכים הם חזקים גם בלילה תוך כדי שינה שאין שינה, מסתכלת כל יום על הסידור , מוסיפה לו מים ורואה איך הפרחים נפתחים , לא התחברתי לעלים הירוקים הארוכים שעבדנו איתם בשבוע שעבר כי הם נקרעו ואני צריכה דברים יציבים וקבועים, סיכום: הכנתי את הסידור מפרחים שהזכירו לי את ילדותי ברוסיה, עצים עטורי שלג, עם חרציות ופרחים נופים זה יצר "אנו באנו ארצה, השיר "ארצנו הקטנטונת" מתנגן בנשמה.
מפגש שישי: אין לי השבוע מה לכתוב, טיפלתי בסידור, השקתי הסתכלתי עליו נהנתי סיכום: עבדנו היום עם פרחים וצבעים שאיני לא אוהבת ופרח אחד עשה לי בחילה בריחו.
מפגש שביעי: כאבים עם סחרחורת ואין כח בידים, פעמים לאחרונה היפלתי את הסידורים והם נשברו, סיכום: הסידר היום נוצר תחת השם נובי גוד (שנה חדשה) כי ראיתי שיח שהזכיר לי עץ אשוח, בניגוד לשיעור שעבר שהיתה לי בחילה מפרח שלא אהבתי , השיעור הזה שרתי כל זמן העשיה ונהנתי יותר.
מפגש שמיני: לא היה משהו מיוחד, טיפלתי בפרחים ,הסידור עדין שלם ויפה , אני מטפלת בו יום יום, ממשיכה לסבול מכאבים ועוד תופעות של הפיברו, סיכום: הגעתי למפגש עם כאבים הם עברו תוך כדי נשארה רק חולשה, השיעור היום היה יפה באופן מיוחד, לא רוצה שיסתיים , * אני יופי כזה עוד לא ראיתי, לא רוצה שייסתיים השיעור, יצא לי חום מהגוף שיצרתי כנראה מסמל התלהבות והנאה וזה מה שקרה לי היום, אני מאושרת.
מפגש תשיעי: תוך כדי כאבים רבים בכל הגוף והמפרקים כאילו דלקת פרקים, הסידור מחזיק אצלי משבוע שעבר, כולו עוד יפה, כנראה שאהבה עושה את זה, אני אהבתי אותו והתפעלתי מהרגע שראיתי אותו, משקה אותו כל יום משפריצה עליו מים, והוא מחזיר לי אהבה כולו יפה וצבעוני סיכום: פרחים, יפיפיים, נהנתי, חום וכאב ראש. * כמעט לא הגעתי היום, לא הרגשתי טוב, הכרחתי את עצמי להגיע ,רואה זאת פרס, והנה פגשתי את הלוע ארי פרח שאני מאוד אוהבת הוא חיכה לי.
מפגש עשירי: השבוע עבר בגירודים ואלרגיה בעיניים, הסידור יפיפה, והכאב לא עוזב , מקווה שזה עונתי וארגיש טוב יותר. סיכום: את הסידור אתן היום לחולי המחלקה, איזה יופי שהיה להם ולנו שנה טובה וצחורה כמו הפרחים. בסידור הפרח של האמצע נמצא בצד, כל הפרחים היפים מסתתרים, אך למדתי לאהוב את העבודות שלי בעיני זה יצא יפה. אני שמחה.
מפגש אחד עשר: לא יודעת על מה לכתוב, גם לא טיפלתי בסידור כמו שצריך למרות שהסידור משבוע שעבר עדין היה יפה ואת הסידור של שבוע שעבר תרמתי למחלקה
כנראה בגלל בואו של החג, אי יכולת לנסוע רחוק, הרגשה פיזית לא טובה, נשארת בבית, משהו כנראה של בוא החגים והלבד שלי לא עושה לי טוב. סיכום: עשיית הסידור לחג יצא לבן וחגיגי, מאוד אוהבת, האווירה בכיתה הייתה של שמחה ואושר, חג שמח ושנה טובה, ללא כאבים ומיחושים לא טובים, ביציבה בהליכה לכיוון קדימה למקומות טובים.
מפגש 12: נסעתי לחג לצפון והסידור הפרחוני נשאר ללא השקיה, וכמובן זה נתן את אותותיו בו ולמרות זאת לא יכולתי להוציא ממנו את הפרחים, ולזרוק, המשכתי להתפעל ממנו על יופיו ואצילותו, ניקיתי אותו רק היום. היום מסיימים את החלק הראשון של המחקר, אני קיבלתי פרס גדול ללא תשלום , את המחקר הזה. למדתי לא להחסיר אף מפגש גם אם הכאבים היו חזקים וגם אם הרגשתי לא טוב, זה לא בא בחשבון שלא אגיע, כך שאקח על עצמי משימה כמו עבודה או לימודים אלך כל פעם למרות שלא תמיד ארגיש טוב, בתקווה שימצאו תרופה בהקדם.
תודה שהכרתי אתכם, מילאתם את ליבי שמחה,
התחלתי את התהליך בחוסר רצון לדבר על עבודתי עם פרחים , וחוסר ראיה אופטימית מעבודה שיצרתי, כיום אין גבול להתפעלות שלי מכושר היצירה שלי בסידורי הפרחים
אני מרגישה בוודאות שחל שינוי בחיי בעקבות הסדנה, אני יותר החלטית , לא מתלבטת אם מחליטה משהו, יותר בעלת בטחון עצמי,
התעורר בי רצון לעשות משהו עם עצמי שיחזק אותי כלכלית וחברתית
היום אני בנויה יותר ללכת אל תוך דברים שקודם פחדתי לעבור אותם, אני בדרך הנכונה , בדרך לממש. אני מרגישה חזקה יותר, בטוחה יותר במה שאני עושה ובמה שאני רוצה.
הייתי ממליצה לכל אחד להצטרף למחקר הזה , קידם והצמיח אותי
למדתי שאפשר לקבל עזרה וללמוד בכדי להתקדם ולקבל כוחות , ולבצע דברים שקודם לא העזתי,
תודה רבה על הכל
השאר תגובה