היא הגיעה למחקר כי סבלה מפיברומיאלגיה
בכל מפגש היא כתבה ושיתפה בדרך ובתהליך שעברה
כך ניתן להתבונן בשינוי שחל בתודעה בעקבות היצירה והמגע עם הפרחים:
מפגש ראשון: נהנתי מאוד מהמפגש, רק שראיתי את הפרחים היפים עלה לי חיוך על השפתיים, ובזמן הסדנה הרגשתי נינוחה ושלווה, וממש טוב על הלב, תודה
מפגש שני: השתגעתי מגעגועים אחרי שרוב הפרחים נבלו, קניתי ורדים ושילבתי ויצרתי סידור מחודש. סיכום: היה נפלא, אהבתי את שילוב הצבעים והפרחים המיוחדים, רק היה חסר לי כמה צמחים ומהפרחים הלבנים היה לי מעט מדי, אך בסך הכול יצא יפה מאוד. שלווה.
מפגש שלישי: לא היה לי קל, סבלתי מהמון כאבים אולי בגלל עונת מעבר, למרות שהשתתפתי בספורט ובציקונג, אבל אהבתי את הפרחים ושמחתי לראות את הפריחה המחודשת של ניצני הסיפן, סיכום: אוהבת מאוד סגול, שמחה שהשתלב יפה בסידור של היום, ואהבתי את הסידור עם קיפולי העלים, הסידור יוצר שמחת חיים.
מפגש רביעי: גיליתי לאחרונה שאני מסתכלת על עלים , כנראה עשה לי משהו, נפגשתי גם עם חברות שהכרתי בפייסבוק ואחר כך בקבוצות , 3 חברות ישבנו בקפה 4 שעות בעוד ששתיים לא הכירו כלל אחת את השניה, היה מפגש חמים ונעים , הבטחנו שניפגש שוב בקרוב, בעלי עבד בספרייה בעבר, יצא לאחרונה לפנסיה, הביא 3 ספרים של שזירת פרחים. העניין החדש שלי . סיכום: לובן, טוהר, לימדו אותנו לעשות זר לראש וכתר, הרגשתי ממש כמו מלכה, הפרחים שילוב של לובן טהור ופרחים סגלגלים, מרגיע את הנשמה. תודה
מפגש חמישי: השבוע סבלתי מאוד מהכאבים, עונת המעבר לא חברה שלי, נהנתי לראות את הפרחים נפתחים, קיבלתי מחמאות, חברה החליטה שאני צריכה לעבוד בזה ושאני ממש יצירתית, איזה כייף לקבל מחמאות . (הביאה לבנות ספלולים ובלוטים שאספה שיוכלו להוסיף לסידור) סיכום: נהנתי מאוד, אוהבת מאוד חמניות, אבל כולם עושים מהר, ואני מרגישה איטית ואז אני בלחץ שאחרים מסיימים ואני באמצע הדרך.
מפגש שישי: הפרחים עשו לי ממש טוב על הנשמה, כל בוקר קמתי עם חיוך כשהיבטתי בהם, אבל הערבים מאוד מציקים, צילמתי מכל הזוויות וקיבלתי המון מחמאות, חיכיתי לחזור לכאן שוב, התמכרתי. סיכום: היום היה לי קצת קשה, ובסוף יצא צבעוני ססגוני .
מפגש שביעי: מבחינת הכאבים לא הלכו לשום מקום, אבל קיבלתי המון מחמאות, כמה שמחה וכמה עליזות, פרסמו את הזר בפייסבוק ורק מחמאות וזה מחמם את הלב, החמניות נשארו יפות מפעם קודמות אז שזרתי אותם ואיתם, וגם היו כמה עלים ושזרתי גם אותם, מרגישה שיש לי אהבה חדשה, הכאבים לא כל כך השתפרו כי העונה הזו עונת מעבר וקשה לפיברו אבל כל פעם שאני מסתכלת על הפרחים אני באמת מרגישה שהם מחייכים אלי, ואני מחייכת אליהם בחזרה, משפרים ממש את מצב הרוח. סיכום: היום אספתי שלל של פרחים וצבעים, מרוב שפע ואהבה לפרחים הלכתי קצת לאיבוד, אהבתי את מה שיצא אני מרוצה.
מפגש שמיני: הכאבים בסוף השבוע היו בלתי נסבלים, קיבלתי המון מחמאות בפייסבוק על השזירה מכאלו שאני מכירה יותר ומכאלו שאני מכירה פחות, ממש מחמם את הלב המחמאות, חיכיתי למפגש היום. סיכום: הגעתי קיבלנו סלסלה מיד נזכרתי במוכרת הפרחים לאיך התקדמה ולאן הגיעה, הצבעים הורודים והלבנים עם הצהוב, מרגיעים , רומנטיים אופטימיים , אהבתי
מפגש תשיעי: הכאבים לא הרפו אבל לחברה היה יום הולדת ברכתי אותה עם התמונה של הזר בסלסלה ששזרתי, והיא התרגשה ואהבה מאוד, בכלל אני מקבלת המון מחמאות בפייסבוק וזה מאוד מחמם את הלב, בקבוצת הפייסבוק שלי קוראים לי נערת הפרחים , הפרחים גורמים לי לחיוכים, הולכת ברחוב ומסתכלת על עלים, ואפילו אוספת עלי שלכת, לאחרונה שזרתי גם זר יבש מעלי שלכת אבל כנראה שקצת הגזמתי כי חטפתי תגובה אלרגית. סיכום: גיליתי אצל עצמי יצירתיות שלא ידעתי על קיומה, הפרחים פתחו לי עולם חדש, תוך כדי שזירה הרגשתי צמיחה, שגשוג, התפתחות, פתיחות לשינויים, גמישות, דבקות במטרה, אסרטיביות, פריצת גבולות , אופטימיות.
מפגש עשירי: קיבלתי המון מחמאות, אמרו לי שהפכתי ליותר אסרטיבית, אני מנהלת קבוצה בפייסבוק, ונהייתי יותר מעיזה, והופעתי גם במועדון זמר והחברים הרגישו בשינוי, אוהבת מאוד לשיר, אני לא יודעת איך אני ממשיכה מכאן , לא רוצה לוותר מחכה להמשך. סיכום: בהתחלה שראיתי את הדלי עם הפרחים קצת התאכזבתי שזה רק פרחים בלבן, רציתי צבעוני, אך שצופית אמרה שהפעם אפשר לתת את הסידור, זה התאים לי, יש לי חברה שעוברת היום ניתוח ,ולאחרונה היה לנו קצת אי הבנות , אבל לעומת הבריאות הכל מתגמד, מקווה למצוא אותה היום ולתת לה את הזר, כי היא נמצאת בתל השומר, ושתמיד יהיה לנו כח לתת
מפגש 11: הכאבים בימים האחרונים מציקים לי, מרגישה שהכאבים נובעים משינויים במזג האוויר, לגבי הזר שהיינו צריכות לתת זה עבד פשוט נפלא, נתתי אותו במתנה לחברה מהפייסבוק שאף פעם לא פגשתי, שתינו מאוד התרגשנו, הצטלמנו, שהיתי בטוחה שזה יהיה בינינו, אך היא פרסמה זאת בדף הפייסבוק שלה וכל העולם ואישתו. ולאחר שיצאה מבית החולים השאירה במחלקה הנירולוגית בתחנת האחיות, ושלחה לי צילום של הזר, זה מילא את ליבי גאווה והתרגשות , ושהסתכלתי עליו לא האמנתי שזה שלי, היה כל כך מפואר, היה שם שושן צחור שניפתח , בכיתי מהתרגשות. לא האמנתי שהזר שלי יעשה כל כך הרבה טוב לכל כך הרבה אנשים, אני אדם של נתינה, ושמחה וגאה שהצלחתי כל כך , רוצה שלא יגמר ולהמשיך… זה כמו חמצן לנשמה, לא רוצה לחשוב שיגמר. סיכום: היום היה לי קשה להתחבר, ולא הייתי ממש מפוקסת, אבל מאחלת לעצמי ולמשפחתי הרבה ניסים ונפלאות. חג חנוכה חג של ניסים , אז מקווה לטוב.
מפגש 12 – סיכום:
התחלתי את התהליך קצת בספקנות, לא ידעתי למה לצפות. אבל חשבתי לעצמי פרחים נשמע נחמד אם לא יועיל לבטח לא יזיק,
מסיימת אותו בהרגשה שעולם חדש נגלה לי, גיליתי בעצמי כישורים שלא הכרתי, ממש התמכרתי , כל סוף מפגש חיכיתי כבר לבא, והחלטתי שמתנות אתן רק סידורים כאלו שאני אכין. זה נותן לי הרגשה של ערך עצמי וסוג של גאווה ובעקבות מחמאות שאני מקבלת , וזה משמח את המקבל ואני אדם של נתינה ואוהבת לעשות טוב.
בהחלט חל שיפור בחיי, מרגישה שנולדה לי אהבה חדשה בגיל 64 , גם חברים מרגישים שחל בי שינוי לטובה, פתאום יותר מעיזה, נותנת הזדמנויות , נפתחת לדברים חדשים , יכולות להתגבר ולהתמודד עם דברים
בהחלט הפרחים גרמו לי להיות שמחה, אני מרגישה שזכיתי בעולם חדש, ובמדריכה מקסימה ומכילה, אני מכורה לפרחים ומאוהבת במדריכה
לגבי המחלה אני יודעת שהיא קיימת וכואב אבל תמיד אהבתי לשיר ואני שרה בחבורת זמר ואפילו בשנה האחרונה אני מופיעה במועדון זמר, וגם שם קיבלתי מחמאות שאני מעיזה יותר ונוכחת יותר, וכשאני שרה אני שוכחת את הצרות
הטיפ שלי לחיים כחולת פיברומיאלגיה לעשות ולהעצים את מה שאנחנו אוהבים, וזה מה שאני עושה, עם שירים ועכשיו גם עם פרחים
אני מוצאת את עצמי שוזרת ושרה.
- לא היתי מאמינה על מה שקרה לי פה, לא מאמינה שהצלחתי לשזור זרים כאלו יפים, הייתי מתבוננת ולא מאמינה שהזר שלי, לא ידעתי שאני יצרתית
השאר תגובה