היא הגיעה למחקר כי סבלה מפיברומיאלגיה

בכל מפגש היא כתבה ושיתפה בדרך ובתהליך שעברה

כך ניתן להתבונן בשינוי שחל בתודעה בעקבות היצירה והמגע עם הפרחים:

מפגש ראשון: הייתה חוויה טובה, ורוצה להבטיח לעצמי לספר למשפחה שלי על הקושי והמחלה דרך הפרחים .

מפגש שני: כפי שהבטחתי לעצמי, עזרתי אומץ וסיפרתי לילדיי שאני חולה במחלת הפיברו, שהובחנתי , שהלכתי לרופא לנסות ולהבין ולטפל בבעיה והתחלתי בחוג פרחים ו..נראה מה יהיה. מצפה לקבל כח מכל מפגש, סיכום: יש משהו קסום ביצירת מעגל הפרחים , בצבע החציל הכל כך אצילי, יצירה שהולכת ומתפתחת לכדי זר פרחים.

מפגש שלישי: הפרחים מקשטים את הבית במלוא הדרם והמפגש היומיומי איתם בהחלט נעים ומתחילים להתרגל… כאבי הגוף לא בשיאם לשמחתי, אך אברי הגוף החלט להירדם שוב ידיים בשינה, נאחל לשבוע נהדר ופחות דכאוני,  סיכום: התנסות עם שני צבעים חזקים דומיננטיים שלעולם לא הייתי מחברת בניהם, מלמד משהו על החיים – לאתגר את עצמך בפני מצבים שאתה נתקל בהם וצריך להתמודד , תודה.

מפגש רביעי: קושי בשינה, כאבי במפרקי הידיים , באים והולכים, הפגישה עם הפרחים בבוקר כל כך נעימה ואף שזרתי זר פרחים מפרחי גינתי, הפתעה מדהימה, סיכום: היה לי לילה ארוך ומתיש עם מגרנות שנמשכות כמה ימים ודודה שבאה לבקר פעם בחודש, הביא אותי היום, בלי הרבה כח, אבל עם ידיעה ברורה שעל חווית הפרחים אני לא מוותרת, קיבלתי שפע של אור, טקסטורה, ופרחים תענוג.

מפגש חמישי: לילות בלי שינה, וריח הפרחים כל בוקר כיף אמתי , כאבים ממשיכים בכפות הידיים וחולשה בגוף . סיכום: מאתגר ליצור פשוט? להתחכם? לעבוד על "עיוור" בלי לדעת מה התוצאה ליצור בלי לתכנן, עבורי מאתגר. צריך לצאת מתוך המסגרת המוכרת , ניסיתי ליצור אסימטריה ולשחק עם הגובה בקומפוזיציה נכון או לא נכון , זו שאלה בכלל מאתגר. האגודל והאצבע והחיבור בניהם החלו לכאוב, לפני כחודשיים והכאב מתחזק עם הכתיבה, זר לי, לא מוכר לי, והשזירה נפגמת בעבודה עם המזמרת מתגברים, תודה. מה יקרה כשיגמרו ימי הראשון הללו, היום התמודדתי עם לפרוץ טכניקות והמקום של השקט עוזר בכך.

מפגש שישי: סידור הפרחים והביקור שלנו את הפרח כל יום, כל בוקר, כל ערב, מחדש ומשמח . הכאב וחוסר השינה לא מופחת, אך הזיכרון שהסדנה והפרחים מלווים אותי – מעצימה. סיכום: לפעמים בחיים הפרטים, המרכיבים שבונים את הקומפוזיציה  יש בהם פשרה כדי להגיע לקומפוזיציה השלמה ולא המושלמת.

מפגש שביעי: השבוע הזר שלי נשאר בקרב המשפחה עבור מישהו שחלה, וטען שהוא לא ממש יודע לטפל בפרחים ו… לאט לאט התחבר לעניין והזר ממשיך לקשט את שולחנו. שבוע ובו לפחות במחציתו ישנתי שינה טובה, קשור להרבה דברים אבל….  זה בהחלט נותן אנרגיה, העייפות האינסופית בכל שעה ביממה מטרידה, סיכום: הבוקר אמרתי לעצמי, אני כל כך אוהבת חום ואוהבת קיץ החורף מקשה עלי, ומשהגעתי לסטודיו(מחקר) השזירה היום ראיתי כל כך הרבה צבעי קיץ שבחרתי לשזור לכבוד החום זר מתאים, (הסידור  נמוך יותר מכל מה שהכנתי עד היום וממוקד בנושא) הכאב בידיים מופחת ובברכיים מוגבר.

מפגש שמיני: סופש עמוס עמוס, אורחים, בישולים, גינה ו מצאתי זמן להתייחס לפרחים המחבקים , שינה טובה, כאבי הברכיים מפוגים בהליכה סיכום: חוויה טובה, התמודדות עם "מסביב" בתוך מסגרת קשת הסלסלה …ניסיתי להצמד למשפט – תזרמי בלי לחשוב פשוט שזרתי בלי חוקיות ובהתיידדות עם הצבע הנסיכות הורות שאינני מסמפטת בדרך כלל , התוצאה לא סימטרית ולא אחידה והאתגר שלי לאהוב את היצירה.

מפגש תשיעי: מפגש הבוקר עם הפרחים הפך לטקס מיוחד, ישנים בתל אביב יום לפני, קמים והולכים בבוקר להליכת בוקר בטיילת בתל אביב, מתארגנים עם הרבה אנרגיות טובות, ומה שמדהים  שבסיום המפגש , קיים קושי ואין כח לחזור הביתה לנסוע חזרה לבאר שבע , כך שהמפגש ממלא ומרוקן בו זמנית, אך הדי הריח והניחוחות ממשיכים כל השבוע, סיכום: הסידור שלי מאפשר ולא מאפשר להתקרב, בודדים מצליחים לעבור את חומת ההגנה ולהגיע ללב, היה שיעור מלא פרחים וטקסטורות התחברתי לצבעוניות לאהבה ללא תנאי שיש בי לקרובים אלי,  וגם להתבונן בגבולות.

מפגש עשירי: השבוע נסעתי והשארתי את הפרחים בהשגחת המשפחה, בעודי מחוץ למדינה, בשיחת טלפון וידאו, בתי סיפרה לי בגאווה שהשקתה את הסידור ואף הניחה את הנייד מולי כדי שאוכל להרגיש אותו… ילדה בת 9 מדהימה. הבוקר החלטתי לארגן ולסדר מחדש את הסידור כדי לפנות צלוחית, ויש כלל אחד שבחרתי לשמור עליו והוא לא להוסיף פרחים וכן לשנות סידור שמגיעה הביתה כעבור 3 שבועות לערך – כי הפרחים באמת מחזיקים זמן, להתבונן על הקיים ולהסתדר עם מה שיש תכונה שאני לומדת להכיר ולהבין אותה בזמן האחרון. סיכום: הפרחים נהדרים לבנים כפי שאני אוהבת, מוזר מאודך איך אין דברים סתם, אני הולכת לבקר את הורי, כי בחרתי להיפרד מעולם בהיותי בת18) אבי חולה את הזר אעניק לו היום, הצמחים ששזרתי בטבעת החובקת מסמלים את הבית של ילדותי בשיחים שהיו מסביבי לשכונה, רוסקוס ופיטוספורום, השרכים רכים יותר ואפשרו לי לפתוח את הטבעת שהלכה והתהדקה בבגרותי בקשר עם ההורים, השחרור הגיע עם הלימוניום והכיסופית מקור הכוח  שלי, היכולת להיות יצירתית (ירשתי מבטן הורי) ובסוף תחושה של חום ואהבה, והכח מהורדים והליליות שמאפשרות לי לצמוח מתוך בליל הירק.

מפגש 11: הזר האחרון ששזרתי הציף תחושות שמזמן אני צריכה להתמודד איתן, וכל פעם אני נוגעת בהן ובכלל הסדנה הזו מאפשרת לי להציב יעדים ולעמוד בהם, מודה כל פעם מחדש על הורדת הסטרס שיורד מעול כתפיי ומסייע בעוד צעד בדרך להחלמה, סיכום: היום התפרעתי , לא חשבתי ולא תכננתי יותר מדי, ויוצא סידור בסדר להפליא, איזה שקט פנימי שאפשר לו לתכנן, תודה וחג שמח

מפגש 12 סיום-

המפגש עם הפרחים תמיד מרענן, הסקפטיות קיננה בי אך החלטתי לתת הזדמנות לעצמי ויום חופשי ללמוד, להקשיב ולהכיר רבדים אחרים של החיים, הסטרס שבו האדם נמצא- פיזית נובע ממשקעי עבר ומאמינה שהיחסים של היום יום ובעיקר מההתבגרות שלנו, בחרתי לקחת מתוך השזירה חוויה של שיקוף לחיי, עזר לי להתמודד עם משקעים לי שלא רציתי מהתעמת מולם. אך שאמרתי אותם לעצמי ולפעמים בקבוצה חייב אותי להתמודד עם כך, וכך להתמודד עם המחקר. אחרי 12 מפגשים גרם לי להבין שאני חולה – שצריך להתמודד ולא ניתן לברוח מזה, השינוי מחלחל, שיפור בחיים ברוח, בזכות המחקר שיתפתי את הילדים והמשפחה בסוד שלי, וגיליתי להם שאני חולה

הכאבים הקור בידיים וברגלים קיים, אך הידיעה שיש עוד חולים נותנת לגיטימציה גם להתמסכן

השיפור הוא בהבנה שהשינוי יחל רק כשאחליט והוא לגמרי בתוכי.

בפרחים, בצבע בריח בתחושה יש הרבה רוגע, התהליך מאפשר להיות מי שאתה לחשוב פשוט, לא לשפוט או לבקר, להתיידד עם מה שמפריע, ולאהוב ולהתאהב בתוצאה ובטיפול שאחרי.

לכו תצרו ותפיקו את המרב ממה שהטבע נותן לנו, הכוח הוא ביכולת לתרגם את התחושה לזר ולכתוב את מה שמרגישים ומפריע , הזדמנות פז לנפש ולרוח זר לא יבין זאת