ממרחב השזירה במחקר- שיתוף מס'34

היא הגיעה למחקר כי סבלה מפיברומיאלגיה

בכל מפגש היא כתבה ושיתפה בדרך ובתהליך שעברה

כך ניתן להתבונן בשינוי שחל בתודעה בעקבות היצירה והמגע עם הפרחים:

מפגש ראשון: מאוד נהניתי, באתי קצת גמורה אחרי הצום ויצאתי עם יותר אנרגיה . גם לפגוש עוד נשים עם פיברו כמו שלי והן צוחקות, והפעילות – עושה לי טוב.  יש לי גינה עם הרבה צמחים והסידור הזה עושה לי חשק לעשות כאלה מהצמחים שבגינה. ומשמח אותי שיש לי חשק לזה כי כשאין לי כוח גם אין לי חשק.  הזר יצא לי קצת עצוב , אני רוצה ללמוד לעשות את ירק הבסיס שיעלה כלפי מעלה כמו חיוך.  גן הרגשתי נעימות כי יצא זר חגיגי כמו במסיבה , וגם כי אמא שלי ז"ל מאוד אהבה פרחים ונפטרה כשהייתי ילדה וזה הזכיר לי אותה,  תודה רבה.

מפגש שני: הדבר הבולט ביותר היה שגם אני וגם משפחתי הרגשנו שיש לי הרבה יותר כוח, ומצב רוח טוב ממה שבדרך כלל. תודה, לסיכום: הגעתי קצת באיחור ובלחץ זמן, אז היה לי פחות רגוע מפעם שעברה, אבל מאוד נהניתי , הרגשתי הרבה יותר מחוברת לסידור הזה שיש בו יותר מקום להבעה אישית(חיבור לטבע) מאשר לסידור הקודם שהיה יותר מובנה וברור. הגובה של הפרחים באמצע הסידור נותן לי תחושה טובה והעלים שבאמצע נותנים תחושת זרימה "קופצים" ופחות מוגדרים, הזר הזה בעיניי פחות אלגנטי אבל יותר שמחה, הריח של הפרחים הלבנים מוסיף המון, תודה רבה יוצאת עם מצב רוח טוב יותר.

מפגש שלישי: השבוע עבר במצב רוח הרבה יותר טוב, הצלחתי לנסוע כמה פעמים (בד"כ אני לא מסוגלת לנסוע הרבה) בעלי מתחיל להאמין שבאמת הפרחים משפיעם לטובה, וזה אומר שזו השפעה ממש ניכרת, התחלתי לשים לב לפרחים זרים ושזירות באירועים בכל מיני מקומות שאני עוברת וזה ממש כייף. סיכום: היום פחות נהניתי מאשר בפעמים הקודמות, הרגשתי מועקה בחזה, אולי היה חסר לי גובה בסידור, אבל האווירה בחדר הייתה נעימה מאוד, הרגשתי שהצבע הכתום והסגול קצת חזקים לי מדי, העלים הגדולים ממש עושים חשק לנסות ל"שחק" איתם , והעלים השניים גדלים לי בגינה, ולכן שימח אותי ללמוד מה אפשר לעשות איתם.

מפגש רביעי: השבוע היה עם יותר כוחות ומצב רוח מבדרך כלל, ככל שעברו הימים נהנתי יותר ויותר מהזר, ברגע שנפתחו הפרחים הסגולים ורודים של הפלוקס, ממש התחברתי לזר הם נתנו לו רכות ואוורור, הורדים שנפתחו נתנו לו ריח טוב, הזר עדין יפה ונעים בסלון הבית. סיכום: הגעתי לשיעור בלחץ בגלל בעיות ברכב שהיו לי בדרך והעבודה עם הפרחים מאוד הרגיעה אותי, מאוד נהני, היה לי כיף שיש פרחים אלגנטים כמו הורד לצד ענפים שמסתובבים על הרצפה ברחוב, ועשביה חד שנתי לצד עץ הזית, שבעיני הוא כמעט נצחי, בסך הכל נראה זורם ויפה, גיליתי שאני ממד אוהבת את הצמחים עם המון פרחים קטנים, וסגורים שמשאירים סקרנות איך הסידור יראה בעוד כמה ימים.

מפגש חמישי: כל השבוע כאב לי הגב התחתון עם הקרנה לפעמים לרגלים עד הבירכיים, זה היה לי בעבר, בתחילת הפיברו ומאז המון זמן זה לא קרה, אני חושבת שאולי התאמצתי יותר מהרגיל בעבודות הבית, הבן שלי אומר שאולי אני צריכה שזירת פרחים פעמים בשבוע, וילד אחד ממש הצטער שהזר השני בטעות נשבר (נפל ברוח לרצפה) איך אמא תרגיש עכשיו? נראה שכולם מסכימים שהפרחים עוזרים לי  סיכום: היה לי מאוד נעים השזירה היום, נהנתי מהשקט, נהנתי מהחופש, הרגשתי שיש לי כלים מהשיעורים איך לשזור, כשעבדתי לא הרגשתי את הכאב שהיה קודם ואח"כ. תודה

מפגש שישי: עבר לי בצורה מפליאה כאב הגב החזק שהיה לי, יכולתי לנסוע כמה שעות עד איילת ושם להשתתף בטיול ג'יפים בשטח, בפעילות בים ובטיסה חזרה, אלו דברים שלא חלמתי שאוכל לעשות. וזאת בנוסף לפעילות הרגילה בבית , אמנם הייתי מאוד עייפה, כולם הופתעו מהיכולת הבלתי רגישה בשבילי, אני מרגישה שבשבועות האחרונים יש לי יותר כח רצון להתמודד יותר מוכנה להעיז פחות פחד מהכאב ומהחוסר אונים. סיכום: היו פרחים מאוד יפים, וסידור מאתגר, אני אוהבת את הזר שיצא כי הסך הכך יפה,  העלה מגינית שמאוד מאסיבי הפך לבעל תנועה כל ידי חיתוך דק דק, ונץ החלב שנראה מוזר פתאום ליד הורד האדום נהיה יפה, והחרציות הצהובות נראו חצי מתות וחסרי צורה, נתנו הרבה אור לזר, אפילו הפרחים הסגולים שממש לא אהבתי בזר הקודם נתנו פה עומק ליד הצהוב, והפרחי האדום שנראה בעיני מאיים נתן גובה וצבע עם הורד. נהנתי תודה

מפגש שביעי: השבוע היו קצת כאבים בגב התחתון ורגל שמאל והעור הציק קצת, אך נסעתי לקניות, נהגתי והסתובבתי בחנויות, היה לי בדרך כלל מצב רוח טוב, עבדתי קצת בגינה, ועשיתי קצת יצירות אומנות(מזמן לא עשיתי) החלטתי שאני אוהבת את פרח נץ החלב, נראה לי אחרי כל השיעורים שכבר עברתי בשזירה שהנסיעה הארוכה מהשומרון לכאן שווה את זה, כי בסוף אני מתפקדת יותר טוב, ויותר שמחה, חוץ מהכיף של השזירה, למרות שהנהיגה עדין מעייפת אותי מאוד, מחכה לראות מה נשזור היום ועצם הציפיה נעימה לי  סיכום: היום היה ממש ממש כייף, עשיתי סידור לא רק עם פרחים שאני אוהבת אלא גם סתם שמתחשק לי, עשיתי לפי כתמי צבע ורק את הירק בבסיס עשיתי כמו שמלה מסביב, נתתי לכל צבע כיוון וצורה, אחד לימין ואחד לשמאל, אחד קצת גבוה, ואחד קצת נמוך, ומאוד כיף לי עם זה, מאוד נהנתי להכיר את פרח הורוניקה שיש בה עדינות עם תנועה

מפגש שמיני: אני מאוד נהנת מהזר הקודם שעשינו כל יום הורוניקה נראית יפה יותר ,הילדים הבעל השכנות כולם מחמיאים ואומרים שזה עושה אווירה נעימה בבית, היום ניסיתי לעשות זרים קטנטני מפרחי בר ומעשבים לא שימושיים בגינה מאוד נהנתי לגלות שאני נהנת מעשבים שקודם הפריעו לי, אני מרגישה שגם בזוגיות וגם כלפי הילדים יש לי יותר סבלנות ויותר שמחה בביתה

מפגש תשיעי: השבוע היה קצת קשה יותר נפשית – יש לי ילד חולה כרוני והשבוע שעבר והקרוב אני קצת מאותגרת איתו, אני מאוד נעזרת בפרחים, אני נושמת הרבה ועמוק את השושן הצחור ו"מטפלת" בזרים של השבועות הקודמים , מוציאה את הפרחים הנבולים ומחדשת את הזרים כך שיהיו יפים עם פרחים רעננים, כיוון שכל המשפחה מריגשה שהפרחים עושים טוב, הציעו לי ללכת לעבוד במשתלה, אני עכשיו במדעים עם משתלה קרובה יחסית לביתי, למכור דרכם סידורי פרחים של זרים מעוצבים לפי מה שאת למדת אותנו, נראה לי שאני יכולה להתחיל במחירים נוחים , אם זה יצליח אהיה לאט לאט יותר מקצועית, מבחינה פיזית כואב בעיקר בגב תחתון עם רגל שמאל , אבל כשיש כח רצון, ומצב רוח טוב, הכל יותר קל, אני מתחילה לבדוק צמחים שבסביבה לראות מה מחזיק מעמד בתך הספוג ולחשוב על רעיונות לעיצוב זרים או כלים מתאימים, זה משמח ומהנה. סיכום: היום מאוד נהנתי, זה היה זר של היעד שלידו גדלתי עם עצי מחט, גם לוע הארי מבחינתי הוא שדה כי הוא גדל אצלנו בר, ולא חשבתי שאפשר לשים אותו בסידור פרחים מלכותי עם ורד, הספארי קצת גולמי וחסר תנועה אבל הוא נותן תחושה של פרח נחבא למעלה, בסך הכל כיף חורפי עם חגיגיות לבנה

מפגש עשירי: השבוע היה לי כיף לנסות לעשות זרים מפרחי הגינה שלי, ולבדוק את אורך החיים של הפרחים והצמחים ירוקים שונים, אפילו הזמינו ממני סידור פרחים לאירוע משפחתי שיהיה בשבוע הבא, זה כמובן משמח שיש תחום חדש שאני יכולה לשמח ולהשתתף עם משפחה וחברים. סיכום: היום עשיתי את הזר לחמותי, שכבר מזמן רציתי לתת לה פרחים לכבוד הרחבה שעשתה בביתה, היא מאוד אוהבת פרחים, וחשוב לי מידי פעם כדי לחזק את הקשר הטוב . היה לי עימות עם חמתי לפני כמה שנים שלדעתי בעקבות כך פרצה לי המחלה, אני יוצרת את הסידור עבורה ורוצה לשחרר את החוויה הזו , אי הצלחה באחד מהתחומים המשפחתיים החשובים שהביאה עלי הרבה ביקורת ממנה ומבעלי ומעצמי, והיום אני בטוחה שעשיתי כפי שיכולתי ולא הצלחתי בשל גורמים שאינם בשליטתי, וגם המבקרים הם חלק מאי ההצלחה, רק בלי שהם מודעים ומקבלים את חלקם בעניין, הפרחים עומדים לצדי ואני שולחת אותם עם חלקם של קורבי באי ההצלחה שבטעות הסכמתי לקחת על עצמי (שולחת ונותנת את הזר לזו שמעורבת במטעני הקשים)

מפגש 11: לא היתה

מפגש 12- סיכום:

התחלתי את התהליך בסימן שאלה גדול, היה לי ספק גדול אם הצליח בכלל להגיע גם אם בעלי יסיע אותי הלוך וחזור, כפי שהבטיח, זה היה מבחינתי איזה ניסיון נואש לעזור לעצמי נפשית או לפחות להראות שאני משתדלת בכיוון.

אני מרגישה שהלימוד איתך מאד מאוד עזר לי, אני לא יודעת להסביר במה ואיך אבל השיפור הוא ממש בלתי יאומן, ני נוסעת לבד לפה, וגם באמצע השבוע אני מצליחה לנסוע ולנהוג (זה לא היה כך קודם)

אני הרבה יותר שמחה וכל הזוגיות והאוירה בבית השתפרה מאוד, גם קודם מאוד רציתי לעבוד עם צמחים בגינה אבל זה היה נראה לי ולאנשים הקרובים כבזבוז כוח שגם כך לא מספיק ליום יום ולכן התאפקתי ונמנעתי. ועכשיו אני מבינה שזה לוקח כוח אבל נוחן כוח.

ושמחה כך שזה כן משתלם והשיפור בזמן הסדנה היה כל כך ברור שאין על זה חילוקי דעות בכלל

עכשיו כשאני משקיעה זמן וכוח באומנות ובגינה אני לא מרגישה רע, אני גאה שאני משקיעה בעצמי גם אם זה לא כלכלי ולא מוערך בחברה מסביב.

הסדנה נתנה לי ביטחון עצמי ויכולת עמידה והבנה בחשיבות של ההשקעה בעצמי. אני מבינה שחשוב לי לדבר ולפגוש אנשים שחווים את הפיברומיאלגיה כמוני, אנשים שרחוקים ממני ביום יום ואז יותר נח לשתף ולהיחשף, אני מבינה עד כמה חייתי קודם בבדידות ובהרגשת חוסר הבנה של הקרובים והחברה פתאום עכשיו מלא אנשים "מגלים" חברים וקרובים שגם להם יש את הבעיה הזו, ונראה לי שגם קודם זה היה כך רק שאני כנראה יותר פתוחה ואז מעוניינים לדבר איתי על זה.

בעקבות הסדנה אני אומרת לעצמי שהפיברו ממש לא הפך אותי לזקנה ומשוגעת כמו שהרגשתי קודם, שעדין החשק ליצור חי וחזק ועדין הכוח החברתי והשמחה לפגוש אנשים קיים, רק צריך למצוא את המסגרת המתאימה שבה אני מרגישה נח ולא חייבת להוכיח יכולות שאין לי. אני ממש לא לבד יש עוד הרבה נשים כמוני שמתקשות ועוזרות לעצמם.

כאשר אני עושה דברים משמחים כמו להתעסק בפרחים יפים ונעימים , וכאשר אני נמצאת בחברה נעימה עם הרבה חיוכים פרגון ומחמאות, זה מחזק ומדגיש הרבה כוחות שעדין קיימים ואמפשר לנצל אותם והם נותנים הרבה כוח שחשבתי שכבר לא קיים. הגעתי מאוד סגורה בעצמי עם חוסר ביטחון עצמי ביכולת להתמיד ולהגיע, בכוח לנסוע הלוך וחזור, תמיד ידעתי שאני מאוד אוהבת צמחים ופרחים אבל לא ידעתי שהם נותנים לי כל כך הרבה כוח ושמחה,

עכשיו אני מרגישה הרבה יותר ביטחון ופתיחות חברתית, יותר ביטחון בכוח שיש עדין בתוכי, כוחות שמאפשרים להמשיך לחיות בצורה סבירה ולשמוח בהמון דברים טובים שיש לי וקורם לא יכולתי לשמח בהם מרוב קושי שלי עם עצמי, עד כדי שלפעמים אני מרגישה שהפיברומיאלגיה היא גם סוג של מתנה עם הקושי הזה כי זה מחייב אותי לשנות תפיסה ולחוות אחרת ולהשקיע בדברים האמיתיים והפנימיים תודה רבה מאוד.

עברתי שינוי מדהים, הגעתי אחת ויוצאת אחרת גם המשפחה מרגישה את השינוי, התעסקתי עם הפרחים כל השבוע, קמתי לפרחים לריח, חיזק אותי כל השבוע.