היא הגיעה למחקר כי סבלה מפיברומיאלגיה
בכל מפגש היא כתבה ושיתפה בדרך ובתהליך שעברה
כך ניתן להתבונן בשינוי שחל בתודעה בעקבות היצירה והמגע עם הפרחים:
סיכום מפגש ראשון: הסתכלתי על הזר, איך המרכז שלי מוסתר, מאוד תואם אותי, אני דואגת לעולם במחקר הזה שמתי את עצמי במרכז. מרגישה פה שרואים אותי, הרגשתי אהבה, יהדהד עוד הלאה. תודה רבה.
מפגש שני: ישר כשהגעתי הנחתי אותו על השולחן, טיפלתי בפרחים כל השבוע באהבה, כל יום מצאתי בו יופי אחר, גם באלו שנבלו שמתי אותם בצד, מסקרן לראות מה יקרה להם, חיפשתי את עצמי בפרחים, ביום שישי הוצאתי אותו למרפסת האהובה שלי והיה נדמה כאלו הוא פרח שוב, מרגישה שאני בדרך הנכונה להחלמה, הקלה, סיכום: מרגש להגיע לכאן, מרגש לעבוד עם הפרחים, מראה ריח ומרקם שונה, יצא לי זר פרוע, כאילו רוצה את הכל, לתפוס לעשות יותר ממה שיכולה, להוכיח שאני עדין יכולה לעצמי ולסביבה, תודה רבה
מפגש שלישי: באמת ,היה שבוע לא קל מבחינת כאבים, שמרתי על שיגרת עבודה, כי זה נותן לי כוח לא ליפול, אך לא התנדבתי השבוע, נשארתי בבית לנח , הזר שלי מטופל היטב , לא מזניחה אותו. סיכום :ואוו סידור מלא אנרגיה שילוב הצבעים מרגיע אותי, היה מאוד כיף להיות . מחכה בהתרגשות להתבונן בסידור במהלך השבוע.
מפגש רביעי: טיפלתי בזר בשגרה, יצא לי זחל, ושמרתי גם עליו חיכיתי להגיע היום .סיכום: היה יום מרגש הרגשתי כלה בלבן, לסידור נתתי שם היער הקסום , כך הרגשתי תוך כדי עשיה , טיול ביער.
מפגש חמישי :היה שבוע סבבה, נפרדתי ביום שלישי מהסידור ויצאתי לחופש, חברה שמרה לי עליו, חיכיתי לפגוש אותו ולטפל בו, היום הגעתי מותשת מאמינה ומקווה שארגיש טוב יותר לאחר הטיפול והסידור היום סיכום: ואוו אני בהיי, מרגישה טוב יותר, עייפה אך מרגישה טוב יותר תוך כדי הכנת הסידור, תודה לבורא עולם * אני מרגישה שיצרתי בסידור את אותי הישנה סגורה שקטה ואת החופשיה, כאילו שני צדדים לזר, אהבתי את החופש.
מפגש שישי: בחירת שמלת כלה לבת, הכרות עם המשפחה של החתן, התנדבות ,שבוע עמוס וקשה טעון רגשית ופיסית אפילו לנוח דרש מאמץ, טוב שיש שבת ממש לנוח, הזר שמר עלי כמו שאני שומרת עליו בכל יום סיכום: הגעתי היום בסערת רגשות ובלבול לא מפוקסת עם כאבים ישר מביקור תעסוקה אשר לא אישר לי מה שביקשתי, ויהיו לכך השלכות לגבי התעסוקה שלי ,בחרתי פרחים שלא אוהבת הסידור יצא ללא כיון כמו שאני היום, חלק מהפרחים גבוהים ושומרים, חלק מוגנים בתוך הירוק והגיבסנית מוגנים מוחבאים כמו שאני.
שבוע שביעי: שבוע מטורף קשה פיסית ונפשי, רגלים שורפות וכואבת, לא וויתרתי על ההתנדבות שלי, אשרו לי את השיבוץ בעבודה הכל הסתדר, עדין מוגבלת אך זו השגרה אצלי, מטפלת עם הפרחים, שלמה עם אלו שפחות אהבתי התייחסתי אליהם כמו אורחים שלי, חודש טוב חודש הסליחות חודש יום ההולדת שלי סיכום: הפרחים כמו האנשים, הסידור יצא לי נמוך, כי קצת עמוס לי ילדים, בית עבודה, בחרתי הרבה צהוב להתפקס יותר* מרגישה היום מאוד עמוסה ובלבול, אהבתי את פרח הכרבולת.
שבוע שמיני: השבוע לקחתי על עצמי לנוח כי הכל כבר היה קשה מנשוא, מיום שלישי עד היום לא יצאתי מביתי, נתתי לגוף ולנפש לנוח סיכום: היום היה רגוע הצבעים של הפרחים והסלסלה ממש מרגיעים אותי , "הולי הובי" , כל כך נהנתי לשזור היום מחכה להגיע איתו הביתה למרפסת שלי *היה כיף הצבעים הרמוניים, אוהבת את הזר שלי ,רגוע, כייף שיש ידית אחיזה לאוטובוס, זה שומר עלינו ומחזיק אותנו.
שבוע תשיעי: לא הגיעה למפגש
מפגש עשירי: לא הייתי כאן בשבוע שעבר, מאז לא מרגישה טוב בגוף ובעיקר ברגליים, מקווה להתאושש בקרוב, ושהגוף לא יזכור את סוג הכאב הזה לתמיד. בהצלחה לכולנו. סיכום: אני בדרכי מכאן טעונת רגשות עד כאב, לאזכרה של אחותי 11 חודש לפקודתה, אולי אעניק לה את הזר או לאמא או לבנות שלה, מה שהלב יחליט כשאגיע לאשדוד . שיעברו לי הכאבים בלב בגוף ובנפש מתגעגעת נורא. החוויה של הריפוי האותו רגע כאן, אנחנו בסימן התחלה חדשה, מקווה שהשנה לכולנו יהיה טוב יותר ומזור לכאב.
מפגש אחד עשר: קומסי קומסה, אבל לא מוותרת על אף הכאב ממשיכה לשמח ולתת לחייך, היום חוגגת יובל לחיי, מברכת את כולם ברפואה שלמה, מתרגשת לקראת הנתינה שלנו מהסדנה היום. את הזר הענקתי בשבוע שעבר לאחיינית שלי ביום האזכרה לאחותי (אמא שלהן), 11 חודש ללכתה, שיהיה להן לשולחן החג. סיכום: תודה לבורא עולם, על היום הזה, בהחלט שיא בשזירה, מדהים מה שהולך כאן, לבן טהור נקי וטרי, בריאות איתנה, שנה טובה וברוכה בכל, אמן
כמה ימים לפני המפגש ביקשתי את עזרתה לכתוב ברכה כשנוכל להוסיף לסידורי הפרחים לנתינה במחלקה, היא עשתה זאת בשמחה, וגם הוסיפה מדבקות יפות, ופירגנה למי שעזר לה , ומסתבר שיום החלוקה היה יום ההולדת החמישים שלה , הרגישה מבורכת שיכולה לברך כל כך הרבה אנשים. היה מקסים (חשוב לי לציין שנושא החלוקה עלה מהבנות שרצו לתת ולהעניק לחולים ולמחלקה שמתארחים בה, הפרופסור אישר זאת ויצאנו לדרך)
מפגש 12 : השבוע עבר תודה לאל בסדר, חג שמח מעייף אבל ממלא הילדים עזרו, בשורות טובות שיהיו אמן.
סיכום:
התחלתי את התהליך נרגשת סקרנית ומלאת תקווה, למדתי לאהוב פרחים ולראות את היופי בהם ולהכניסם לחיי. בחיים שלי בתקופה הזו היום הרבה דברים שלא קשורים לסדנה
יש בי רצון להחלים או לפחות לחיות עם זה בכבוד, שלא יכאב או לפחות פחות כאב
התאהבתי בפרחים מקווה להמשיך לגעת בפרחים, חיכיתי ליום ראשון, הרגשה כללית טובה
אני כבר מזמן החלטתי ללכת עם המחלה יד ביד , ממשיכה ללכת בדרך זו למרות שקשה לעיתים, אך לא מוותרת. הסדנה חיברה אותי לטוב ותמיד טוב להיות חיובי
לא אשכח את החוויה הזו, מקווה שהמחקר יצליח, ויפסיקו לתת לנו תרופות לא מועילות ואפילו מזיקות
צפיתי בחברותי ואכן רואים את השינוי בהן, חלק ממה שסיפרו וחלק ממה שראיתי, שמחתי מאוד לראות את זה
השאר תגובה