היא הגיעה למחקר כי סבלה מפיברומיאלגיה
בכל מפגש היא כתבה ושיתפה בדרך ובתהליך שעברה
כך ניתן להתבונן בשינוי שחל בתודעה בעקבות היצירה והמגע עם הפרחים:
מפגש ראשון: הזר מקסים פיניתי לו מקום טוב בבית
מפגש שני: לא בארץ
מפגש שלישי: לא בארץ
מפגש רביעי: חזרתי רק מחו"ל, אני עדין בין פה לשם, מוקסמת מהיופי, הצבעים והפרפרים הכל מרחף מלטף מרגיע ונושם סיכום: הזר שלי מבטא את התחושות והנופים שהייתי בהם משלב את הגבהים הצבעים התנועה והנינוחות שהיו לי שם *צריך להיות כדי להרגיש ולהנות מהחיים
מפגש חמישי: אספתי בקושי עצום את עצמי כדי להגיע לכאן, חששתי להודיע שלא אגיע כי ממש לא מרגישה טוב, אך ידעתי שכבר החסרתי פעמיים, מקווה להרחבה ולהטבה. סיכום: השתמשתי בהרבה גרבילאה, מבלי לדעת את שמה , הרגיש לי שעליו המחודדים הן כמעין מחטים ובכל נעיצה בספוג ניסיתי לעשות לעצמי דיקור סיני, פרחוני וריחני, וכמו השם של הצמח, שמעתי קול שמסביר לי את שמו התגברתי על הלאות , ומרגיש לי שעצם הגעתי לכאן למרות מצבי, סגר לי מעגל של שיח קוסמי, ואני אומרת תודה
מפגש שישי: יכולת ההכלה מאוד מפתיעה ומשחררת ומביאה איתה בין היתר השלמה הנותנת הפסקה במאבק, מרחב נשימתי ארוך ממושך וריחני סיכום: מתוך המהומה והחושך בוקע אור של תקוה וזה יבוא
מפגש שביעי: מאבק כמו מלחמה, שלא להתערב עם החיצוניות שמשתנה כל רגע, מייגע מתיש ולעיתים מייאש. מתפללת מייחלת לא מאבדת תקווה, סיכום: זרימה, עם חיבוקים וחיוכים ממני אלי בלהידבק בטוב ולאהוב
מפגש שמיני: יותר בהתנתקות מהסביבה , לא להתחבר כדי לא להרגיש, לנתק, להחליט, תרה אחרי סביבה נוחה בתוכי הכל נמצא בסוף , זה מה שנשאר סיכום: היה לי קשה להתחבר
מפגש תשיעי: השבוע הייתי עסוקה בלקשור קשרים חזרה לחוטים שנותקו, ולהשתמש בכל האמצעים לטובתי כמו להציל את עצמי, סיכום: היום יצאתי הגנה לה הייתי זקוקה ומתוכה הנחתי נתיבי צמיחה שקטה בטוחה ומחבקת * הייתי צריכה היום הגנה שתעטוף אותי כדי שאוכל לצמוח ולזרום ולראות את עצמי ולחבק את עצמי לא יכולתי להכניס את הלוע ארי בגלל הקונוטציה של שאגות וטרף
מפגש עשירי: חוסר שקט לא ברור מהול באווירה מקפיצה, קוראת לבריחה לאין מקום סיכום: כל הזר הזה היום מרגיש לי כמו סערה אך ירגיע וישמח את המקבלים וירפא.(אנחנו ההורים בנתינה ואהבה אין סופית, מקנא באלו שהילדים רואים אותם ודואגים להם, ולא מרימים גבה שמבקשים מהם משהו)
מפגש אחד עשר: פחות מעורערת, עומדת , פחות כואבת מול הרוחות שבחוץ בוחרת לבחור בלי להתרשם מהן, מחזיקה במה שצריך ולא נופלת.
מפגש 12:עבר שבוע כבד מאוד, עמוס דחוס צפוף מעייף מכאיב וכואב (חגים)
סיכום: מסיימת את התהליך עם יותר אני במרכז בלי נקיפות מצפון ולא מתוך רגשי אשמה , הסדנה תרמה לי קצת יותר לרצות – רצון. מה ששאף לאפס וזה בהחלט שיפר אצלי הרבה בראש, בלב ובעשיה ביום יום. התעוררו בי רצונות לתת לעצמי, דין וחשבון פנימי, של נכנסים ויוצאים לגבי הנתינה למעני. מממשת חלק מהשינויים שרציתי וזה מגרה אצלי רצון לשינויים יסודיים שמפחידים אותי ומביאים אותי לסערת רגשות וחוסר איזון הרבה פעמים. בתחושה כללית מכילה יותר ומרשה לי יותר להרגיש, להביע כלפי חוץ אותם, הכרתי נשים יפות נעימות רגישות ולוחמות וזה נותן לי כוח להמשיך. הכוחות והיכולות ידועים לי מקודם אך החומה שבניתי לעצמי לא נותנת לי עדין לפרוץ כמו שרוצה, התובנה שלי היא שאני מוכרחה להציל את עצמי, להשאיר את הראש תמיד מחוץ למים וגם אם אטבע לכמה זמן, אשאר שם עד שאוכל מבלי לבלוע את מים, אני יכולה היום להביט למחלה בעיניים ולהיות איתם פעם יותר ופעם פחות , בשקט פנימי לאורך יותר זמן.
אני אומרת: שיש בי הכול ואני צריכה לבחור וכוח חזק, ותפילה להחזיק וגם אם אפול אני יכולה לקום ולהתחיל מהתחלה בלי להתייאש.
השאר תגובה