היא הגיעה למחקר כי סבלה מפיברומיאלגיה

בכל מפגש היא כתבה ושיתפה בדרך ובתהליך שעברה

כך ניתן להתבונן בשינוי שחל בתודעה בעקבות היצירה והמגע עם הפרחים:

מפגש ראשון: ההתכנסות היתה נעימה, ההסברים מקצועיים, היה נעים להכיר נשים מקסימות

הגעתי עייפה, לאחר לילה ללא שינה וגוף כואב ודואב

כשעלו הפרחים היפיפיים משהו אצלי השתנה, נינוחות ותחושת הנאה מלאה אותי

סידור הזר היה קסום, חוויה כיפית נעימה וקלילה, אולי קצת מיהרתי בהכנסת הפרחים.. לתשומת ליבי. משקף את הפרעת הקשב והאימפולסיביות שבי

הגוף עייף מהמאמץ, הזרועות האגן הולכת לנוח, תודה רבה ושנה טובה לכולם.

מפגש שני:  לאחר המפגש היתי מאוד עייפה זרועות וכפות הידיים כאבו מאוד, חזרתי הביתה לנוח כ4 שעות, מצב בדרך כלל רגיל בהתנהלות – כואבת ,עייפה, תשושה, סדר יום רגיל, הדברים הבולטים הם כאבי שרירים , תשישות קשה ודלקת מפרקים תמידיים. עקב המצב בתפקוד התחלתי לפני חודש, בתחילת ספטמבר, פעם בשבוע טיפול רפלקסולוגי. סיכום: הגעתי מאוד עייפה ותשושה, כשהתחיל המפגש והפרחים עלו על השולחן בריח וצבע, התחלתי להרגיש טוב יותר, התעוררתי… הפעם עמדתי בתהליך הסידור והיה לי יותר קל, הנינוחות, נעימות וההסברים , השרו עלי רוגע ושלווה. חוויה תענוג גדול וזו זכות להיות בקבוצה הזו, מרגישה יצירתיות, משהו רגשי פנימי מתעורר בשמחה. כאבי הגוף הפרחים ותחושת התשישות התפוגגו להם…אך אל חשש  הם יחזרו.           אחר כך שלחה בוואצאפ: פרחי הזר הלבנים מזכירים לי את צ'קרת הכתר לחיבור לאני העליון והסגולים את צ'קרת העין השלישית לחמלה וראיית הטוב שיש בעולמנו והירוקים לצ'קרת הלב ולאהבת חינם, מאחלת לכולנו שבוע מבורך באהבה קבלה וחמלה כלפינו וסביבתנו

מפגש שלישי: השבוע עבר רגיל, מבחינת היכולת הכאב והתפקוד , הכל אותו דבר, הייתי מעט עצבנית שוב לילות ללא שינה, קשיי הרדמות, והתעוררויות רבות. מספר פעמים ישבתי מול זר הפרחים במדיטציה, והתבוננות מספר דקות הסגול הלבן והירוק השרו עלי רוגע נשמתי פנימה שקט ואהבה, נשפתי החוצה לחץ רעש וכאב, היתה הקלה. סיכום: כייפ לבוא לכאן, לצאת משגרת הכאב והקושי, "אי של הנאה" כך אני קוראת למפגש זה. אוהבת מאוד את שילוב הצבעים כתום סגול – הנאה צרופה. ממש מרגישה שמשהו בגוף נפתח, מתרחב מתאורר למרות העייפות והתשישות מרגישה נהדר.

מפגש רביעי: ביומיים הראשונים להבאת הזר הכתום לבית, היה לי אי שקט תזזיתיים, תחושה של אנרגיה עודפת שאיני יכולה להכין, בד בבד הופיעה תחושה פנימית של התמודדות מול ועם העולם, בשנים האחרונות אני חווה עצב רב, נמנעת מכל תקשורת בעולם ומחוצה לי, הולכת כפופה וחסרת בטחון, התקפי חרדה, שאני לא שווה ולא ראויה!!!  השבוע היתה לי יותר מוטיבציה,  תחושה של בטחון ואמונה, התהלכתי זקופה, מישירה מבט, שקטה ורגועה בתוכי, מרגישה שווה וראויה יפה ומסוגלת, בהיבט הפיסי, אין שינוי, קושי להתהלך כאבים קבועים. סיכום: היתה לי הרגשה מוזרה, בסידור הזה, אט אט הופיעה השלווה, והרעיון איך לסדרו, נהנתי מכל רגע, מהיצירתיות החופש הצבעים הנפלאים כייף לראות זרים כל כך מיוחדים ושונים זה מזה, תענוג תודה

מפגש חמישי: במפגש האחרון הרגשתי שחרור עם הצבעים הלבנים, העניין הזה ליווה אותי השבוע בעניינים שונים, התבוננות האם אני "מחזיקה" או "משחררת" ביום השני התחלתי לכתוב לנייר מה מעסיק אותי, כואב לי , התמודדויות שונות, משחררת מה תפוס בעולם המחשבות שלי. בשלישי ורביעי היתי מרותקת לבית, נתקפתי בקלקול קיבה, שלשולים נוראיים , כל כמה דקות, אחלה שחרור, ונתתי לזה לקרות לנקות את הגוף והמיינד, מרגישה שיש הקלה, הבנתי שקרה משהו בתוכני, ומקווה שאמשיך בשחרור ופינוי כל מה שאינו משרת אותי, כבר בחי . בהיבט התפקודי הפיזי עדין קשה לי מאוד לתפקד, שינוי מזג האוויר משפיעים על המפרקים עד כשי שום תפקוד, עייפות ותשישות קשים, בהיבט הנפשי הפנימי, מרגישה התחזקות והתייצבות לאמונה בעצמי וביכולות שלי, יש פער עצום בין המחשבות רצונות תוכניות יצירתיות לבין היכולת ליישם ולהוציא לפועל במציאות. אוהבת אתכן   סיכום: הגעתי מאוד עייפה, תשושה וכאבים בגוף, עדין יש, אהבתי את החופש בזר, את החיבור לטבע, משום מה עדיין עייפה, שילוב הצבעים , החומרים והטקסטורות שיוצא בזר הוא מקסים, אוהבת מאוד , נהנית במשך השבוע להתבונן בו לגעת, שיהיה לנו שבוע נעים מואר וטבעי. היום בחרתי בחופש.

מפגש שישי: הבנתי שסידור הזר במפגש היה מהיר מדי עבורי, השבוע קלטתי שסידור הזר היה מאוד מבולגן עמוס, אולי היבט של נפשי המרגישה עמוסה מבולבלת ועקב כך הצורך שלי שיהיה סדר בסיבי למרות שבסידור הייתי בחופש. באמצע השבוע סידרתי מחדש את הזר והיה לי יותר קל, בסך הכל היה שבוע רגיל בהיבט הפיסי תפקודי ונפשי   סיכום: הסידור היום היה חופשי, בחרתי בצבע הורוד, פחות התחברתי להם, הם מיצגים עבורי את העולם הרגשי, הלב, שעקב מצבי די עצוב, דהוי , סגור, כשאני מתבוננת בהם עכשיו, הליזינטוס העדין, הציפורן העיקש, הגרברה הפרושה לרווחה והנקודות הלבנות שמעטורת אותם ובראש ההיביסקוס והורד האדום, רואה את הפנימיות העשירה והרב גונית שלי, שאני מאוד רוצה לתת לה להתעורר ולפרוח וליצור שוב, ובכיתי, דמעות בעיניים מההבנה הזו, ומהעשייה הזו, ושמחתי שתיכנון ועיצוב הסידור הוא חופשי, ללא לחץ מחמם את הלב, אני מרגישה שהוא ממש נפתח , מוחא כפיים, עטוף באהבה ונותן אהבה.

מפגש שביעי – לא היתה

מפגש שמיני: היה לי שבוע מאוד קשה, אימי אושפזה ורוב הזמן נוכחותי נדרשה בבית חולים, אני ממש מותשת הגוף כואב מאוד חולשה ותשישות, היום קמתי והתארגנתי ממש בכוח בכדי לא להפסיד מפגש , במקביל לזה מאוד נהנתי ושמחתי מהזר הוורוד שהכנתי, אנרגיה נעימה רכה, ומשמחת, בכל פעם נגעתי בו , הרחתי, חיבקתי, שרתי והרגשתי בלב ממש טוב  סיכום: היה מפגש מורכב וקשה עבורי, מרגישה כאובה ותשושה ועייפה, לא שינה לי מאוד מה אני עושה בזר או איך הוא נראה ,רוב העיסוק שלי היה בהרגשה הפיסית והנפשית שלי.

מפגש תשיעי: שבוע מבורך לנו, מגיעה היום לאחר שנת לילה עם כדור שינה וטיפולים תומכים, מרגישה קצת יותר עירנית ורגועה, נהנתי במהלך השבוע להתבונן בפרחים, בפריחה שלהם הריחנית שמחו אותי מאוד. סיכום: אני מתבוננת בסידור שלי היום ונראה לי שהשושנה זו אני במרכז תמיד לעיתים מרצוני ולעיתים מכורח הנסיבות יודעת לתת תמיד מעצמי לסביבתי. יודעת לראות תמונה שלמה וגם פרטים, עצמאית מאוד, יחד עם זאת זקוקה לגב תומך ולתחושת ביטחון, זקוקה לפרטיות ולמרחב, מבינה על עצמי בהיבט הרגשי , יודעת לזהות שואבי אנרגיה, ונמנעת מקשר איתם, מרגישה ריקנות, תשישות ומחפשת כיצד למלא אותם בתוכן